ועדות בנושא אלימות במשפחה ופגיעה מינית במערכת הבריאות: מיפוי של מאפיינים ודרכי פעולה

רקע

אחד הגורמים המצויים בחזית איתורם של נפגעי ונפגעות אלימות במשפחה ופגיעה מינית ומטפלים בהם הוא מערכת הבריאות על כלל מוסדותיה, לרבות בתי חולים, קופות חולים, מרפאות בריאות הנפש ולשכות הבריאות. כדי לקדם את האיתור והטיפול, החל משנת 2003 פועלות בשירותי הבריאות ועדות קבועות העוסקות באלימות במשפחה, ניצול מיני והזנחה של קטינים וחסרי ישע (להלן: 'ועדות אלימות' או 'ועדות'). המחלקה לטיפול באלימות במשפחה ותקיפה מינית בשירות הארצי לעבודה סוציאלית במשרד הבריאות, פנתה בשנת 2021 למכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה לבחון את עבודת הוועדות, ולמפות את הרכבן, את מאפייניהן ואת פעילותן. דוח זה מציג את חלקו השלישי של מהלך מקיף שנועד לסייע למשרד הבריאות להסדיר ולשדרג את עבודת הוועדות.

מטרות

ללמוד על דרכי העבודה של הוועדות, על הרכבן, מאפייניהן ופעילותן וכן על קשיים ואתגרים בעבודתן.

שיטה

בנובמבר 2023, כחודש לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הופץ שאלון מקוון לרכזות ועדות ב-153 ועדות, שעבורן התקבלו פרטי קשר ממשרד הבריאות. התקבלו 90 שאלונים מלאים (59% היענות).  האיסוף הסתיים בינואר 2024.

ממצאים

• עבודה סוציאלית וסיעוד הם תחומי המומחיות הרווחים ביותר בוועדות: בכל ועדה ישנה עו"ס או אחות, ברוב הוועדות יותר מעו"ס או אחות אחת, ובכל הוועדות, למעט שתיים, יש רופא
• רוב הוועדות עוסקות בפעולות הנדרשות מהן: 84% מהוועדות עוסקות במתן ייעוץ ובמענה לפניות מהצוות בארגון בנוגע למקרים המעוררים חשד לאלמ"ב או פגיעה מינית, 82% מהוועדות עוסקות בהפצת מידע בנושא לצוות בארגון (כגון חובת דיווח, הנחיות לטיפול במקרים שמעוררים חשד וכו'), 77% מהוועדות עוסקות בניתוח מקרים של איתור וטיפול בנפגעי אלמ"ב והפקת לקחים מהם, ו-70% מהן עוסקות בתכנון והעברת הכשרות לצוות הארגון
• ב-78% מהוועדות ישנן הכשרות חובה, בייחוד לאנשי צוות חדשים. ההכשרות עוסקות בנהלים, במידע על אלמ"ב ופגיעות מיניות ובמתן ידע ומיומנות לצוות
• לרוב הוועדות יש קשר כלשהו עם הנהלת הארגון: 49% ציינו כי עבודת הוועדה היא חלק מתוכנית העבודה השנתית של הארגון, ו-36% דיווחו כי נציגי ההנהלה חברים בוועדה
• ב-26% מהארגונים לא התקיימו כלל תהליכי בקרה (חיצונית או פנים-ארגונית) בשנה וחצי שקדמו לסקר
• לנוכח העלייה באלמ"ב ופגיעה מינית בזמני חירום לצד הגברת העומס השוטף והצמצום בפניות המיידית של הצוות, לוועדה תפקיד ייחודי משמעותי ומאתגר במיוחד בהגברת המודעות והערנות לנושא, כחלק חיוני לשיפור האיתור והטיפול בנפגעות ונפגעים

המלצות

• יש לעדכן ולפרט את הנהלים והסטנדרטים לפעילות הוועדות, תוך התייחסות למאפיינים השונים של כל ארגון
• יש להעמיק ולמסד את הפיקוח של המשרד על הוועדות, כולל קביעת מדדים ברורים להכשרות ומתן משוב ומעקב אחר תיקון הליקויים שנמצאו, בייחוד לנוכח הדיווח כי הפיקוח והבקרה משפיעים לחיוב על השפעתה של הוועדה, פעילותה והתנהלותה
• יש להרחיב ולשדרג את מערך ההכשרות ולפעול להפצת ידע, כלים ומיומנויות לאיתור נפגעי האלמ"ב ולטיפול בהם, במגוון כלים ושיטות
• יש לפתח פלטפורמה ממוחשבת אחידה ומשותפת לכל מערכת הבריאות וגורמים רלוונטיים אחרים שתאפשר ריכוז והפצה של ידע, כלים ומיומנויות
• יש לשפר את תהליך התיעוד בארגונים, כולל תיעוד המקרים המאותרים, פניות המתקבלות מאנשי הצוות, נתונים על ההכשרה ותיעוד המעקב אחרי הטיפול הניתן
• יש להגביר את שיתופי הפעולה עם הגורמים בתוך מערכת הבריאות ומחוצה לה
• יש להנכיח את האיתור והטיפול בנפגעי אלמ"ב ופגיעה מינית וכן את פעילות הוועדה בדרכים מגוונות הכוללות, בין השאר, הקצאת תקנים והרחבת שעות צבועות לחברי הוועדה, וחשיפת ההנהלה לנושא ולפעילות הוועדה

הצעה לציטוט בעברית:
מילשטיין, א., חסין, ט., סהר לביא, ז. ולנג, ב. (2024). ועדות בנושא אלימות במשפחה ופגיעה מינית במערכת הבריאות: מיפוי של מאפיינים ודרכי פעולה. מ-24-231. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.