בני משפחה המטפלים בזקנים ובאנשים עם מוגבלות בראשית מלחמת 'חרבות ברזל'

רקע

מטפלים לא פורמליים (caregivers) אינם אנשי מקצוע בתחום הבריאות והטיפול אך הם תומכים באדם אחר, לרוב בקרובי משפחתם עקב מוגבלות או זיקנה ולרוב ללא תגמול כספי או שכר. בישראל, נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2019 מצביעים על כך שכ-1.2 מיליון אנשים דיווחו שהם בני משפחה מטפלים. מחקרים מורים על קשר בין טיפול באדם אחר ובין מצבם של בני משפחה מטפלים בתחומים שונים ובהם הבריאות הפיזית של המטפל, בריאותו הנפשית ומצבו התעסוקתי והכלכלי. תחושות העומס והאתגרים שעימם מתמודדים בני משפחה מטפלים מועצמים בעיתות חירום עקב צמצום בהספקה של שירותים פורמליים ובתמיכה של בני משפחה ועלייה בצרכים של אנשים הזקוקים לטיפול ובני משפחתם. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל והארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים (CareGivers Israel) יזמו מחקר שבחן את הצרכים של בני משפחה המטפלים בזקן או באדם עם מוגבלות ואת המענים שנדרשו להם בחודשים הראשונים של מלחמת 'חרבות ברזל' ויידרשו להם במצבי חירום בעתיד, זאת לצורך לקבלת החלטות ופיתוח מענים מיטביים ייעודיים.

מטרת המחקר

1. לבחון את הקשר בין מצבו של בן המשפחה המטפל ובין הטיפול בבן המשפחה בחודשי המלחמה הראשונים במגוון היבטים, ובהם המצב הרגשי, מצב הבריאות, המצב הכלכלי וקבלת שירותים במצב חירום. זאת באמצעות בחינת נושאים אלו בקרב בני משפחה מטפלים ובקרב מי שאינם מטפלים.
2. לבחון את מצבן של שתי קבוצות של בני משפחה מטפלים: מטפלים בזקן ומטפלים באדם עם מוגבלות, בחודשי המלחמה הראשונים במגוון היבטים.
3. לזהות את הצרכים של בני משפחה המטפלים בזקן ובאדם עם מוגבלות בחודשי המלחמה הראשונים ולצפות את אלו שיעלו בעיתות חירום בעתיד ולהציע מענים מתאימים.

רכיבי המחקר

1. רכיב איכותני: ריאיון עומק עם בן משפחה מטפל וקבוצת מיקוד ובה שישה בני משפחה מטפלים. הריאיון וקבוצת המיקוד נועדו ללמוד על צורכיהם של בני המשפחה המטפלים ועל המענים שעמדו לרשותם בחודשי המלחמה הראשונים וכן לסייע בפיתוח סקר המחקר.
2. רכיב כמותי: סקר פאנל בקרב בני משפחה מטפלים ובקרב מי שאינם מטפלים באדם אחר שנועד ללמוד על מצבם של בני המשפחה המטפלים בחודשי המלחמה הראשונים לעומת מצבם של מי שאינם מטפלים, בהתייחס לשני סוגי המטפלים (מטפלים בזקן ומטפלים באדם עם מוגבלות). לסקר השיבו 1,224 משיבים: 620 בני משפחה מטפלים, ו-604 אנשים שאינם מטפלים באדם אחר (קבוצת ההשוואה).

ממצאים עיקריים

מן המחקר עלה כי מצבם הכלכלי, החברתי והבריאותי הפיזי של כלל המטפלים הורע מאז פרוץ המלחמה יותר ממצבם של מי שאינם מטפלים וכי הם דיווחו יותר ממי שאינם מטפלים על דאגות שהפריעו להם לישון. תחומי החיים של המטופלים שבהם חלה ההרעה הרבה ביותר הם המצב הרגשי/נפשי, היכולת להתנייד בתוך הבית ומחוצה לו, המצב החברתי והבריאות הפיזית.

עוד עלה מן המחקר כי תיאום טיפולים רפואיים ופרה-רפואיים לבן המשפחה הוא הצורך שהתגבר במידה הרבה ביותר בחודשי המלחמה הראשונים וכי מרבית המטפלים, בעיקר המטפלים בזקן, ציינו כי בתקופה זו הם לא נעזרו אף לא בשירות אחד המיועד לבני משפחה מטפלים. מי שדיווחו כי הם כן נעזרו באחד או יותר מן השירותים המיועדים לבני משפחה מטפלים ציינו בעיקר אתרים מקוונים לייעוץ ומידע. בעיקר ציינו זאת המטפלים באדם עם מוגבלות. כמחצית מן המטפלים דיווחו כי היה חסר להם מידע כלשהו בחודשי המלחמה הראשונים. הדבר העיקרי שהמטפלים ציינו שיכול להקל עליהם או על המטופל בתקופה זו הוא תמיכה רגשית עבורם או עבור בן המשפחה, פעילות פנאי ותמיכה כלכלית לצורך הטיפול. ממצאי המחקר אף העידו על קשר בין מאפייניהם האישיים של בני המשפחה המטפלים (מין, קבוצת אוכלוסייה, גיל, מצב תפקודי, מצב כלכלי, סוג המטפל (עיקרי או לא עיקרי) וותק הטיפול), ובין היבטי טיפול שונים.

 המלצות

1. מומלץ לפתח עוד שירותים פסיכולוגיים ורגשיים ייעודיים למטפלים, הן קבוצתיים הן אישיים, שיסייעו לבני המשפחה המטפלים לפתח כלים וחוסן להתמודדות עם נטל הטיפול, עם המורכבות ועם העומס, בשגרה ובעיקר בעיתות חירום. מוצע כי שירותים אלו יותאמו לרקע המגוון של המטפלים.
2. מומלץ לפתח ולהרחיב תוכניות לליווי ולהקניית כלים ואסטרטגיות לבניית סדר יום גם בזמנים כאוטיים ומשתנים, כמו הקפדה על זמני ארוחות, זמן לפנאי ולמנוחה או תיווך השגרה החדשה. זאת בסדנאות הדרכה קבוצתיות ייעודיות, סרטונים או סמינרים מקוונים (וובינרים).
3. מוצע כי מוקדי מידע ממשלתיים ואזרחיים הפועלים כיום בתחומי שירותי הרווחה, הבריאות ומיצוי הזכויות יותאמו לצרכים של בני המשפחה המטפלים ויפותחו בהם מערכים למתן סיוע בעיתות חירום. מומלץ כי המוקדים הללו יפנו פנייה יזומה אל המטפלים.
4. מומלץ לפתח תוכניות הדרכה עבור בני משפחה מטפלים, הן קבוצתיות הן אישיות, כמו גם סרטונים לתיווך נושא הכניסה למרחב המוגן. בצד זאת מוצע לקדם בדחיפות מדיניות הנגשה של מרחבים מוגנים בבתיהם או בסביבתם של זקנים ושל אנשים עם מוגבלות.
5. מוצע להיערך מבעוד מועד להפעלה מהירה ורציפה של מסגרות שירותים חיוניות לאנשים עם מוגבלות ולזקנים בעיתות חירום ולהמשך של העסקה רציפה ככל האפשר של מטפלים סיעודיים, עובדים סוציאליים ואנשי רפואה.
6. מומלץ לפתח את מנגנוני הסיוע והתמיכה בבני משפחה מטפלים במקום העבודה ולהעלות את מודעות המעסיקים למצב ייחודי זה ולזכויות בעבודה של בני משפחה מטפלים.
7. נוכח מספרם הגבוה של בני המשפחה המטפלים כיום, ועקב הגידול הניכר הצפוי במספר האנשים שיידרשו לטפל בבני משפחה בשנים הבאות, מומלץ להתמקד בכמה צעדים מערכתיים הכוללים זיהוי ורישום בני משפחה מטפלים, הנגשת מענים קיימים, קידום הכרה פורמלית וקביעת זכויות ייעודיות.

לכל הפרסומים של מכון ברוקדייל בנושא מלחמת "חרבות ברזל" לחצו כאן.

הצעה לציטוט בעברית:
הרקוביץ-אמיר, ע., אילי, ת., נגר-אידלמן, ר., ברלב, ל. ורזניצקי, ש. (2024). בני משפחה המטפלים בזקנים ובאנשים עם מוגבלות בראשית מלחמת 'חרבות ברזל. דמ-24-023. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.