משקי בית, קופות-החולים והוצאות על תרופות

ההוצאות על תרופות מהוות מרכיב גדול וגדל של ההוצאות על שירותי בריאות, הן למשקי הבית והן לקופות-החולים. מחקר זה מספק את המבט המקיף הראשון על סוגיה זו בישראל. המחקר דן בשאלות כגון: מהן המגמות האחרונות בהוצאות משקי הבית על תרופות? האם היה קשר בין הוצאות אלו לבין מאפיינים של משקי הבית, ובפרט הכנסה וגיל? מה היו ההוצאות וההכנסות בגין תרופות של קופות-החולים בשנים האחרונות? מה הם הסדרי ההשתתפות העצמית הקיימים, התקרות וההנחות, נכון להיום, וכיצד הם השתנו בשנים האחרונות?

המחקר משלב, בפעם הראשונה, נתונים על הוצאות על תרופות ממספר מקורות מידע שונים, אשר חיזקו ותיקפו זה את זה: סקרי הוצאות המשפחה של הלמ"ס בשנים 1987-1999; הדוחות הכספיים של קופות-החולים בשנים 1998-2000; נתונים ממסד הנתונים של קופות-החולים מכבי ולאומית; וראיונות עומק עם נציגי קופות-החולים.

להלן מובאים ממצאים נבחרים:

• wהתרופות מהוות מרכיב משמעותי הגדל במהירות מהוצאותיהם של המבוטחים. ב-1999 ההוצאה הממוצעת של משק בית לתרופות הייתה 80 ₪ בחודש והיוותה 21% מסך-כל ההוצאות על בריאות של משקי הבית (לא כולל מס בריאות). בין 1987 ל-1999 הוצאה זו עלתה ריאלית ב-118%, בהשוואה ל-61% עלייה בהוצאה הכללית לבריאות.
• ההוצאות על תרופות מטילות נטל משמעותי על משפחות רבות של מעוטי הכנסה ושל קשישים. העניים מוציאים פחות מאחרים על תרופות. למרות זאת, נטל ההוצאה עליהם היה גבוה מהנטל על משקי בית בעלי הכנסה גבוהה יותר: אחת מכל שש משפחות (17%) בעשירון התחתון מוציאה יותר מ-5% מהכנסתה על תרופות, שיעור הגבוה ביותר מפי שניים מהשיעור באוכלוסייה הכללית. הנתונים מצביעים גם על מִתאם חיובי חזק בין הוצאה על תרופות לגיל. סקירת הסדרי ההשתתפות העצמית הקיימים כיום לשכבות החלשות, כולל מנגנוני התקרות, הפטורים וההנחות, מלמדת על מחסומים שאינם מאפשרים לשכבות אלו לקבל את הטיפול הנדרש.
• ייתכן שיהיה חשוב להתחיל להשתמש בנתונים על הקשר שבין שימוש בתרופות לבין גיל, כאשר מחשבים את נוסחת הקפיטציה להקצאת כספים של המוסד לביטוח לאומי בקרב קופות-החולים. ההוצאות לנפש של קופות-החולים על תרופות עולות עם הגיל במהירות גדולה יותר מאשר סך-כל ההוצאות לנפש.
• ניתוח הנתונים מלמד כי לשירותי בריאות כללית יש יתרון לעומת הקופות האחרות בהוצאות על תרופות: הוצאותיה לנפש מתוקננת בשנת 2000 היו 539 ₪, לעומת 624 ₪ למאוחדת, 642 ₪ ללאומית ו-732 ₪ למכבי. לכללית היה גם יתרון יחסי בהכנסות מתשלומים עצמיים בעבור תרופות (כולל השתתפות עצמית בעבור תרופות בסל, ותשלומים בעבור תרופות אחרות): הכנסותיה לנפש מתוקננת היו 235 ₪, לעומת 223 ₪ של מכבי, 195 ₪ של מאוחדת ו-159 ₪ של לאומית.
• wשיעור מימון ההוצאות של הקופות על תרופות על-ידי המבוטחים היה גבוה מאוד ושווה לכ-40% בסך-הכל: השיעור נע בין 44% בכללית, ל-30% במכבי ובמאוחדת, ו-25% בלאומית.

הדוח סיפק הזדמנות רבת-ערך להציג בפני קובעי המדיניות ואנשים בכירים במערכת תמונה רחבה של ההוצאות של משקי הבית ושל קופות-החולים על תרופות, והעלה מספר סוגיות מדיניות הראויות לתשומת לב. בממצאי המחקר כבר נעשה שימוש בחישובים שעשויים להוביל לשינוי נוסחת הקפיטציה.

המחקר מומן בחלקו על-ידי המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות.