תוכנית תיאום טיפול: מחקר הערכה

רקע

תוכניות לתיאום טיפול החלו לפעול בעולם בשנות השבעים של המאה העשרים, כאחד הפתרונות לצורך ההולך וגובר בשילוב של מערכות טיפול שונות ובמתן מענה אינטגרטיבי למכלול הצרכים של אדם זקן שגר בקהילה. בשנת 2014/15 הופעלה לראשונה בישראל תוכנית טיפול משולב במתכונת ניסיונית בעיר אשקלון. בשנים 2016–2019 הורחב הניסוי לארבעה יישובים. בראשית 2020 הוחלט להפעיל תוכנית תיאום טיפול לזקן בקהילה ב-33 רשויות מקומיות (להלן: התוכנית).

לב התוכנית הוא התיאום בין שתי מערכות ארגונים המספקות – האחת שירותי בריאות והשנייה שירותי רווחה. כל אחת מן המערכות מיוצגת על ידי אשת מקצוע: מערכת הבריאות על ידי אחות ומערכת הרווחה על ידי עובדת סוציאלית (להלן: המתאמות). תפקידן לבחון את צורכי הזקנים משתתפי התוכנית, להציע תוכנית טיפול ולתאם אותה בין שתי המערכות.

התוכנית פועלת בשלושה מודלים: מודל משולב, שבו עובדת סוציאלית מן המחלקה לשירותים חברתיים ואחות מקופת חולים פועלות יחד במחלקה לשירותים חברתיים; מודל פנים-קופתי, שבו עובדת סוציאלית מקופת חולים ואחות מקופת חולים פועלות יחד בקופת החולים; ומודל משולב עם סיוע של מנהלן שבו הצוות פועל במחלקה לשירותים חברתיים. התוכנית מופעלת על ידי ג'וינט-אשל.

מטרות המחקר

המטרות העיקריות של המחקר הן לבחון את השפעת התוכנית על המשתתפים בה; לבחון השפעות מערכתיות של פעילות התוכנית; ולאמוד את עלות התוכנית ואת החיסכון שהיא מייצרת על ידי שימוש יעיל בשירותים.

שיטת המחקר

המחקר הוא מחקר כמותי-השוואתי והנתונים בו נאספו במגוון שיטות: ראיונות טלפוניים עם אנשי הצוות המקצועי של התוכנית, עם משתתפי התוכנית (להלן: קבוצת הניסוי) ועם קבוצת ביקורת; שאלונים מקוונים לצוות התוכנית ולאנשי מקצוע העובדים עם התוכנית (מתאמות הטיפול; אנשי מקצוע אחרים בתוכנית (המעגל הפנימי) ואנשי מקצוע בקהילה העובדים עם התוכנית (המעגל הקהילתי); וניתוח נתונים מנהליים מקופות החולים (שירותי בריאות כללית ומכבי שירותי בריאות) על אודות צריכת שירותי בריאות של משתתפי התוכנית.

ממצאים עיקריים

משתתפי קבוצת הניסוי דיווחו כי הם חשים אמון במערכת הרווחה יותר ממשתתפי קבוצת הביקורת וכן כי הם מרגישים ששירותי הרווחה עושים כל מה שצריך כדי לתת להם את הטיפול הטוב ביותר. משתתפי קבוצת הניסוי קיבלו יותר טיפולי בית מקופות החולים ויותר אבחונים גריאטריים ממשתתפי קבוצת הביקורת. כמו כן משתתפי קבוצת הביקורת דיווחו על יותר ביקורים במועדונים ובמרכזי יום לעומת משתתפי קבוצת הניסוי. ברוב השירותים האחרים שנבחנו לא נמצא הבדל בין הקבוצות.

אנשי המקצוע הביעו שביעות רצון רבה מן התוכנית ורבים מאנשי המקצוע במעגל הפנימי והקהילתי ציינו כי התוכנית הפכה לכלי עזר בארגז הכלים שלהם וכי היא תורמת לשיתוף פעולה מערכתי בין גורמי הטיפול. על אף הקושי הארגוני בשילוב גורמים ממערכת הרווחה וממערכת הבריאות, התוכנית הצליחה ליצור שיתוף פעולה פנימי וחיצוני. עם זאת נמצאו נושאים שיש לשפר כדי לטייב ולחזק את התוכנית, כגון זמינות מתאמות הטיפול והיכולת ליצור איתן קשר; שיתוף המטופל ובני משפחתו בקבלת החלטות והיכרות עמיתים למקצוע של המתאמות עם התוכנית ועם תפקיד מתאמות הטיפול.

מניתוח הנתונים המנהליים על אודות צריכת שירותי בריאות של משתתפי התוכנית עולה כי יש ירידה במספר הפניות הממוצע למחלקות לרפואה דחופה בבתי חולים ועלייה במספר הפניות הממוצע למוקדים לרפואה דחופה בקהילה. ירידה זאת מתבטאת בחיסכון של כ-9% בעלות הממוצעת למשתתף בתוכנית.

סיכום

מממצאי המחקר עולה כי לתוכנית הצלחה מסוימת בשיפור מצבם של המשתתפים בה ובמתן טיפול פרטני למשתתפים בה. כמו כן נמצא כי היא מתאימה במיוחד לזיהוי בעיות ולטיפול מהיר בהן ובהספקת שירותים רפואיים ושירותי רווחה לאלו הזקוקים לכך.

לדעת אנשי המקצוע במעגל הפנימי והקהילתי, יש ערך מוסף בשיתוף הפעולה המקצועי בין אחות לעובדת סוציאלית במסגרת התוכנית, העולה על שיתופי פעולה רגילים בין ארגונים.

התוכנית עומדת בפני אתגרים ארגוניים מעצם השילוב בין שתי מערכות. נראה כי התוכנית מצליחה להתמודד עם אתגרים אלו ומתאמות הטיפול ואנשי המקצוע דיווחו על שביעות רצון גבוהה בממדים שונים. עם זאת נמצאו נושאים שיש לשפר כדי לטייב ולחזק את התוכנית.

התוכנית הצליחה להוריד את מספר הפניות למחלקות לרפואה דחופה ובכך לצמצם את עלות התוכנית הממוצעת למשתתף בתוכנית בכ-9%, זאת על ידי הפניית המטופלים אל השירותים הרפואיים המתאימים להם והספקת שירותי רפואה ורווחה לאלו הזקוקים לכך. מכאן כי התוכנית תורמת ליעילות השימוש בשירותי בריאות ורווחה.

הצעה לציטוט בעברית:
שנוּר, י., קרמל-שיפמן, א. ורזניצקי, ש. (2024). תוכנית תיאום טיפול: מחקר הערכה. דמ-24-008. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.