מענים לילדים ונוער עם קשיים נפשיים ורגשיים: מיפוי שירותים וסוגיות מדיניות

רקע

שיעור הילדים והמתבגרים בעולם החווים קשיים נפשיים עומד על 10%-20%. מגפת הקורונה שפרצה בשנת 2020 הביאה לעלייה חדה בשיעור הילדים ובני הנוער עם מצוקה, דיכאון, חרדות, הפרעות אכילה, התנהגות מסוכנת וקשיים נפשיים אחרים. מלבד המצוקות שצפו ועלו בתקופת משבר הקורונה, צפוי שלמגפת הקורונה תהיה השפעה ארוכת טווח על בריאות הנפש ועל הרווחה הנפשית והרגשית של ילדים ונוער. עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה והשפעותיה על בריאות הנפש של ילדים, נוער וצעירים, צפו חוקרים כי בריאות הנפש תהיה אחד מן האתגרים המרכזיים למערכות הבריאות בעולם בשנים הקרובות, ולכך נדרשת היערכות, כלומר נדרשים משאבים וכוח אדם מספק.

יש חשיבות גדולה לטיפול בקשיים נפשיים בשלב מוקדם ככל האפשר כדי למנוע התפתחות של המצוקה או הקושי לכדי מצב נפשי כרוני ומתמשך. בשני עשורים האחרונים הולכת וגוברת ההכרה בישראל גם בחשיבות של השארת הילד או הנער במסגרות הרגילות בחייו במידת האפשר לצד מתן טיפול הולם, הכרה שקיבלה ביטוי הן ברפורמה של משרד הרווחה "עם הפנים לקהילה" שהוחלה בשנת 2004, הן ברפורמה בבריאות הנפש שהוחלה בשנת 2015 (רפורמה זו העבירה את האחריות להספקת שירותי בריאות הנפש במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי לקופות החולים). לכן גם גבר הצורך במתן מענה ובהנגשת הטיפול בקהילה לילדים ונוער, להבדיל ממסגרות סגרגטיביות (כלומר, מסגרות מופרדות הנותנות טיפול שלא במסגרת הקהילה, למשל אשפוז במחלקה פסיכיאטרית). עם זאת, בישראל אין חקיקה המחייבת את המדינה לספק בקהילה (ולא במסגרות מופרדות) שירותי טיפול, תמיכה ושיקום לילדים ונוער עם קשים נפשיים או מוגבלות נפשית.

ילדים ובני נוער בישראל המתמודדים עם קשיים רגשיים ונפשיים ובני משפחותיהם מקבלים שירותים ממערכת הבריאות, ממערכת הרווחה וממערכת החינוך, בקהילה ובמסגרות חוץ-ביתיות. עם זה שנים רבות סבלה מערכת בריאות הנפש בקהילה מהזנחה וממחסור גדול של שירותים, מהיעדר פיתוח וממחסור תקציבי. הצורך הגובר במענה בקרב אוכלוסיית הילדים ובני הנוער בשל העלייה הניכרת במצוקה במשך השנים ובמיוחד בשנות מגפת הקורונה, וחשיבות הטיפול המוקדם והמניעה, הביאו למשבר במערכת בריאות הנפש בהקשר של כוח אדם וזמינות השירותים, והיא אינה מצליחה לספק מענה הולם לאוכלוסיית הילדים והנוער החווים משבר נפשי או קשיים רגשיים ונפשיים (כמו גם לאוכלוסיית המבוגרים הזקוקים לסיוע או טיפול נפשי), הן מענים בקהילה הן מענים אשפוזיים והן מענים שיקומיים. לכן הוחלט במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל לערוך מיפוי של המענים בתחום בריאות הנפש עבור ילדים ובני נוער החווים קשיים רגשיים ונפשיים ושל סוגיות מדיניות כדי ליצור בסיס לקבלת החלטות ולתכנון מדיניות ושירותים.

מטרות

1. למפות את רצף המענים והשירותים בתחום בריאות הנפש עבור ילדים ובני נוער החווים קשיים רגשיים ונפשיים, החל במענים בקהילה, עבור במענים במסגרות אשפוז וכלה במסגרות פוסט-אשפוז. המיפוי הוא של מענים ושירותים במימון או בפיקוח המדינה
2. לזהות את המענים והשירותים החסרים בקהילה
3. לאתר סוגיות מדיניות העולות מן המיפוי של המענים והשירותים
4. לבחון את השפעת משבר הקורונה על שירותים ומענים אלו

שיטה

איסוף המידע למיפוי התבצע בדרכים האלה:

• סקירת מאמרים בכתבי עת אקדמיים
• איתור ספרות אפורה באתרי אינטרנט רשמיים של משרדי ממשלה, בתי חולים, קופות חולים וגופים פרטיים המספקים שירותים לילדים ונוער עם קשיים נפשיים ורגשיים
• ניתוח נתונים מנהליים מפרסומים כגון שנתון בריאות הנפש בישראל, ונתונים שהתקבלו ממשרדי ממשלה וקופות החולים על בסיס חוק חופש המידע
• 35 ראיונות עומק חצי-מובנים עם אנשי מקצוע מתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה, ועם נציגי ארגוני מגזר שלישי הנותנים שירותים לילדים ונוער עם קשיים נפשיים ורגשיים

ממצאים

מערכת בריאות הנפש לילדים ונוער בישראל סובלת ממשבר ארוך ומתמשך שהעמיק בעת מגפת הקורונה, ויש הטוענים כי היא נמצאת על סף קריסה. מיפוי השירותים המוצג בדוח זה מצביע על כך שחסרים שירותים חיוניים לילדים ולבני נוער בבריאות הנפש בכל רצף הטיפול: החל במענים בקהילה, עבור באשפוז פסיכיאטרי וכלה בפוסט-אשפוז. המצב נכון לכלל האוכלוסייה, אולם המחסור חמור במיוחד עבור האוכלוסייה בפריפריה הגאוגרפית ובפריפריה החברתית של ישראל. למשל, חסרים גורמי טיפול המתמחים בבריאות הנפש לילדים ונוער באוכלוסייה הערבית ובאוכלוסייה החרדית. נוסף על כך חסרים שירותים ייעודיים לצרכים ייחודיים כגון הפרעות אכילה, פגיעה מינית והתמכרויות. זאת ועוד, בעקבות מגפת הקורונה הייתה עלייה חדה במצוקות ובצרכים הרגשיים והנפשיים בקרב ילדים ובני נוער בישראל (כמו גם בעולם), העומס על כלל שירותי הבריאות, החינוך והרווחה לאוכלוסייה זו גבר מאוד, והמשרדים השונים אינם מצליחים לתת מענה מספיק בכל רצף הטיפול. לפי אנשי המקצוע בתחום, השפעות מגפת הקורונה על מצבם הרגשי והנפשי של ילדים ונוער צפויות להימשך גם בשנים הקרובות, ומצוקת הפונים לשירותי בריאות הנפש בשל היעדר שירותים מספיקים רק תלך ותגדל.

סיכום והמלצות

המשבר במערכת בריאות הנפש לילדים ונוער מצריך תוכנית לאומית להתמודדות עם הנושא הן בטווח הקצר והמיידי הן בטווח הארוך, בדומה למדינות אחרות כמו קנדה, אירלנד ואנגליה שבהן כבר הוכר הצורך בתוכנית כזו. הדרך ההולמת ביותר להבטיח אימוץ תוכנית לאומית היא עיגון הזכאות לשירותים של ילדים ונוער עם קשיים רגשיים ונפשיים בחקיקה ייעודית, כפי שהיא מפורטת בהצעת החוק בנושא.

ללא השקעת משאבים ותקציבים מספיקים למערכת בהתאם לתוכנית מסודרת ומקיפה המתחשבת בצרכים של אוכלוסיות מגוונות, בהיקף ובפיזור השירותים, יהיו ההשפעות החברתיות מרחיקות לכת. תוכנית לאומית כזו צריכה לכלול את הממשק בין מערכות הבריאות, הרווחה והחינוך ולהשקיע את מרב המאמצים בהספקת השירותים בקהילה, בדומה לתוכנית הלאומית הבין-משרדית שתכננו משרדי הבריאות, הרווחה והחינוך בשנת 2022, ובה מענים משלושת המשרדים והתייחסות לאיתור ומניעה, להתערבויות טיפוליות ולשיקום בקהילה או במסגרות פנימייה לאחר אשפוז, כאשר הדגש מושם במענים בקהילה. נכון למועד פרסום דוח זה לא אושרה התוכנית הבין-משרדית.