ממצאים ותובנות מסקר עובדות סוציאליות לחוק פרויקט 'עו"ד משלי'

רקע

מערך ייצוג הקטינים בסיוע המשפטי במשרד המשפטים – "עו"ד משלי" (להלן 'המערך') הוקם בשנת 2014 כחלק מיישום המלצות הוועדה לבחינת "עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה" בראשות השופטת סביונה רוטלוי. המערך מספק ייצוג משפטי עצמאי לקטינים בהליכים אזרחיים.

סקר זה הוא אחד הרכיבים בפרויקט לפיתוח מערכת למדידת תוצאות שוטפת של המערך. מטרת הפרויקט היא לבחון את מועילות פעילות המערך ואת המשך הטיוב של דרכי העבודה בו, בתום חמש שנים לפעילותו. הפרויקט נערך ביוזמת משרד המשפטים, במימון ג'וינט-אשלים ובשותפות עם מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

כחלק מהייצוג של הקטינים, עורכי הדין עובדים בממשק עם עובדות סוציאליות לחוק הנוער טיפול והשגחה, עובדות סוציאליות לסדרי דין ועובדות סוציאליות לחוק האימוץ (להלן: עו"ס לחוק) המטפלות בילדים. בניתוח ראיונות מקדימים שערך צוות המחקר נמצא שיחסי עבודה מיטביים עם עו"ס לחוק קריטיים ליישום התפוקות ולהשגת התוצאות של הייצוג המשפטי. לכן, הוחלט לבחון אותם בשני סקרים: סקר בקרב עורכי הדין של המערך 'עו"ד משלי' והסקר הנוכחי, שנערך בקרב עו"ס לחוק.

מטרה

הסקר הנוכחי מתחקה אחר ממשקי העבודה של עו"ס לחוק ושל עורכי הדין של המערך (להלן: העו"ד). הסקר נועד:

• לבחון את עמדותיהן של עו"ס לחוק בנוגע לשיתוף ילדים ובנוגע לעבודת המערך 'עו"ד משלי'
• לבחון את דרכי עבודתן של עו"ס לחוק עם העו"ד ואת תפיסותיהן בנוגע לממשקי העבודה שלהן עימם

שיטה

סקר מקוון עם שאלון למענה עצמי שהופץ בקרב 1,291 עו"ס לחוק, מהן 700 עו"ס לחוק הנוער, 557 עו"ס לסדרי דין ו-34 עו"ס מן השירות למען הילד.

הקישור לשאלון הופץ על ידי הממונות על עו"ס לחוק. הסקר נערך כסקר לא מנוהל[1], ולכן לא הייתה אפשרות לשלוח תזכורות ממוקדות למי שלא מילאו את השאלון כדי לשפר את אחוז המענה.

ממצאים מרכזיים

• עמדות כלפי המערך והייצוג:
• עמדת העו"ס לחוק כלפי המערך:
• 61%מהמשיבות ציינו שהן חושבות שהמערך נחוץ וטוב
• 40% גם ציינו שהן חושבות שנדרש בו שינוי רב
• עמדת העו"ס לחוק כלפי השפעת הייצוג המשפטי לקטינים על טובת הקטין:
• 42% מהמשיבות ציינו 'השפעה חיובית' ו-50% ציינו 'השפעה מעורבת'
• עמדות כלפי דרכי העבודה:
• 58% מהעו"ס לחוק סברו שהעו"ד מבינים את חלוקת התפקידים ביניהם
• 36% מהעו"ס לחוק דיווחו שהעו"ד מתערבים בתחומי האחריות המקצועית שלהן
• 57% מהעו"ס לחוק דיווחו שהשופטים נותנים משקל רב יותר לטיעוני העו"ד מאשר לטיעוניהן
• ממשק עם העו"ד – עמדות לעומת פעולות:
• יידוע ועדכון שוטפים בטיפול בקטין ספציפי:
• דווח על רמות גבוהות של יידוע ועדכון הדדי שוטף (60%-75%)
• דווח על שיתוף פעולה ברמה בינונית-גבוהה בין העו"ס לחוק לעו"ד בנוגע לרכיבי טיפול בקטין ספציפי (43%-79%)
• דווח על שיתוף פעולה ברמה נמוכה מאוד בין העו"ס לחוק לעו"ד בנושאים שאינם נוגעים לטיפול בקטין ספציפי (11%-17%)
• ידע ומידע והשפעתם על ממשקי העבודה של העו"ס לחוק עם העו"ד:
• 86% מהעו"ס לחוק לא קיבלו מידע או הסבר פורמליים על המערך ולא השתתפו במפגשים פורמליים עם אנשיו
• 70% מהעו"ס לחוק דיווחו כי אין להן כלל או שיש להן מעט ידע ומידע על המערך
• 58% מהעו"ס לחוק דיווחו שלעו"ד אין ידע מספק בתחום הטיפולי
• ככל שניסיון העבודה המעשי הישיר בין העו"ס לחוק לעו"ד עשיר יותר, כך משתפרים יחסי העבודה ורמת האמון ביניהם
• ככל שמתקיימים ממשקים פורמליים ויזומים בין העו"ס לחוק והעו"ד כך גדלים שיתופי הפעולה המערכתיים (מעבר לטיפול בתיק ספציפי)
• ככל שהעו"ס לחוק דיווחו כי יש להן מספיק ידע, מידע וכלים הנחוצים לעבודה עם המערך, כך הן דיווחו גם על עבודה משותפת רבה יותר עם העו"ד מן המערך, בכל רמות שיתוף הפעולה
• ככל שהעו"ס לחוק דיווחו כי לעו"ד יש ידע מספק בתחומי ידע טיפוליים, כך הן דיווחו גם על איכות גבוהה יותר של שיתוף פעולה עם העו"ד מן המערך, בכל רמות שיתוף הפעולה

המלצות

• לספק לעו"ס לחוק הסברים והדרכות סדורות על המערך ועל העבודה עם העו"ד
• לייצר מפגשי היכרות פורמליים והזדמנויות לדיון בין העו"ס לחוק לעו"ד
• לייצר הגדרה ברורה יותר של חלוקת התפקידים בין העו"ס לחוק לעו"ד
• לספק הסבר מסודר לכל ילד מיוצג על התפקידים המשלימים של העו"ד והעו"ס לחוק
• לתת דגש בהכשרות ובלימודים השוטפים של העו"ד על: מצבי סיכון וסכנה; עבודה סוציאלית ועבודת העו"ס לחוק; טיפול בילדים, התפתחות ופסיכולוגיה של ילדים

[1] סקר מקוון שהגישה אליו מתבצעת באמצעות קישור לא אישי.