הברומטר הלאומי לבריאות הנפש – סקר לאומי מתמשך בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל

רקע

מלחמת "חרבות ברזל" המתמשכת והיקפה הנרחב של הטראומה האישית והלאומית הגבירו מאוד את הצורך בטיפול נפשי. כדי להתאים את השירותים ואת סוג ההתערבויות והיקפן לצורכי האוכלוסייה, היה צורך להעריך את היקף המצוקה לאורך זמן, לזהות אוכלוסיות בסיכון ולמפות את דפוסי הפנייה לקבלת טיפול.

מטרות

1. להעריך את שיעור הסובלים מתסמיני דיכאון, חרדה ופוסט-טראומה לאורך הזמן שחלף מאז שבעה באוקטובר 2023 ואת מידת הפגיעה בתפקודם
2. לזהות את הגורמים הקשורים להתפתחות תסמינים ולהפרעה בתפקוד
3. לבחון דפוסים של פנייה לטיפול וקבלתו בפועל בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה

שיטות 

סקר מקוון למילוי עצמי בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. הסקר נערך עד כה בחמש נקודות זמן: דצמבר 2023 עד ינואר 2024 (n = 2,686), אפריל-מאי 2024 (n = 1,746 משיבים חוזרים), ספטמבר-אוקטובר 2024 (1,766n =  משיבים חוזרים), יולי 2025 (2,713n = , מהם 1,282 משיבים חוזרים) ומאי 2026 (1,524n =  משיבים חוזרים).

בסקר נכללו שאלונים מתוקפים לזיהוי תסמיני פוסט-טראומה (PCL-5), דיכאון (PHQ-9), חרדה (GAD-7) והחל מנקודת הזמן השלישית גם פגיעה בתפקוד יום-יומי (WSAS). כמו כן נכללו שאלות על חשיפה לאירועי המלחמה, היסטוריה של בריאות הנפש ודפוסי פנייה לטיפול וקבלתו. להבטחת ייצוגיות המדגם שוקללו נתוני הסקר לפי מאפייני האוכלוסייה הרלוונטיים.

ממצאים

בנקודת הזמן הראשונה (דצמבר 2023 עד ינואר 2024) 41% מן המשיבים חצו סף קליני לדיכאון, לחרדה או לפוסט-טראומה. בנקודת הזמן השנייה (אפריל-מאי 2024) חלה ירידה מובהקת בשיעור זה, ולאחר מכן נותר השיעור יציב יחסית לאורך שלוש נקודות הזמן הבאות. בנקודת הזמן החמישית (מאי 2026) 32% מן המשיבים עדיין חצו סף קליני אחד לפחות. כמחצית ממי שחצו סף קליני בנקודת הזמן הראשונה נותרו מעל הסף גם בנקודת הזמן החמישית. פגיעה חמורה בתפקוד היום-יומי נמדדה החל מנקודת הזמן השלישית (ספטמבר-אוקטובר 2024), ושיעורה נותר יציב למדי בשלוש נקודות הזמן שבהן היא נבחנה (19% עד 22%).

במשך המחקר נצפו הבדלים בשיעורי המצוקה והפגיעה בתפקוד היום-יומי בין קבוצות באוכלוסייה, ושיעורים גבוהים יותר נמצאו בפרט בקרב נשים, צעירים וערבים. בנקודת הזמן החמישית (מאי 2026), בפיקוח על משתנים אחרים, הסיכוי לחצות סף קליני היה גבוה במיוחד בקרב בעלי אבחנה נפשית קודמת ובקרב מי שתפסו את יכולתם להתמודד עם המצב כנמוכה. סיכוי מוגבר נמצא גם בקרב ערבים, בקרב מי שחוו טראומה בעבר ובקרב מי שנחשפו במישרין או בעקיפין לאירועי המלחמה. גורמים דומים נמצאו קשורים לשילוב בין חציית סף קליני ובין פגיעה חמורה בתפקוד.

בכל נקודות הזמן, כשני שלישים מן המשיבים דיווחו שאינם חשים צורך בטיפול נפשי, ומבין מי שחשו צורך בטיפול, רק כמחצית פנו לקבלתו. שיעור המשיבים שפנו לטיפול אך לא קיבלו אותו היה נמוך בכל נקודות הזמן (2% עד 4%).

בנקודת הזמן החמישית (מאי 2026) הסיבות העיקריות לאי-פנייה לטיפול בקרב מי שחשו צורך בו היו חסמים אישיים, כגון חוסר זמן, אי-פניות או בושה לפנות לטיפול (28%); חסמי נגישות, ובהם עלות הטיפול, זמני המתנה ומרחק ממקום המגורים (27%); רצון להתמודד בכוחות עצמם (23%); וחוסר עניין בטיפול הקיים (17%).

תחושת הצורך בטיפול וקבלתו היו שכיחות יותר בקרב מי שדיווחו על פגיעה חמורה בתפקוד: 28% קיבלו טיפול (לעומת 14% בכלל המדגם), ו-41% חשו צורך בטיפול אך לא פנו לקבלתו (לעומת 17% בכלל המדגם). בקרב מי שחשו צורך בטיפול אך לא פנו, חסמי נגישות היו שכיחים יותר אצל המדווחים על פגיעה חמורה בתפקוד מאצל מי שלא דיווחו עליה (34% לעומת 20%, בהתאמה).

מסקנות והמלצות

ממצאי המחקר עד כה מצביעים על מצוקה נפשית נרחבת ומתמשכת באוכלוסייה, המתבטאת בחלק ניכר מן המקרים גם בפגיעה בתפקוד היום-יומי. בצד זאת נמצא פער מתמשך בין תחושת צורך בטיפול ובין פנייה לקבלתו, הנובע משילוב של חסמים אישיים, חסמי נגישות, רצון להתמודד לבד וחוסר עניין בטיפול הקיים. הממצאים מלמדים כי ההבדלים במצוקה ובשימוש בשירותים קשורים למגוון גורמים דמוגרפיים, אישיים ונסיבתיים, וכי שילובים שונים ביניהם עשויים להיות קשורים לצרכים שונים ולדפוסי שימוש שונים.

ממצאי המחקר תומכים במגמה שמובילים קופות החולים ומשרד הבריאות להרחבת שירותי בריאות הנפש ולגיוון המענים המוצעים למטופלים. בתכנון המענים ובקביעת קבוצות היעד חשוב להביא בחשבון את השילוב בין מאפיינים הקשורים להתפתחות תסמינים, תחושת צורך בטיפול ודפוסי הפנייה לטיפול, כך שיתאימו לצרכים ולהעדפות שונות ויציעו חלופות גם למי שאינם מעוניינים בטיפול הקיים. זאת בצד המשך פעילות לצמצום חסמי הנגישות הקיימים.

פרסומים קשורים

הברומטר הלאומי לבריאות הנפש – סקר לאומי מתמשך בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל: תוצאות המדידות בחמש נקודות זמן

בריאות הנפש בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" – סקר לאומי מתמשך בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל: תוצאות המדידות בארבע נקודות זמן

בריאות הנפש בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" – סקר לאומי מתמשך, תוצאות המדידות בשלוש נקודות זמן

פוסטרים

דור על הקצה: השפעות מלחמת "חרבות ברזל" על בריאות הנפש של צעירים בישראל

בריאות הנפש במלחמה – דפוסי פנייה לטיפול וקבלתו

פערים בין יהודים וערבים בבריאות הנפש

במגמת שיפור? בריאות הנפש באוכלוסייה הכללית בישראל בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" – תוצאות סקר לאומי מתמשך

לכל הפרסומים של מכון ברוקדייל בנושא מצבי חירום לאומיים לחצו כאן.