רקע
שירותי רפואה מרחוק הם שירותים הניתנים באמצעים טכנולוגיים ומאפשרים קבלת טיפול רפואי ללא נוכחות המטופל במרפאה. מחקר זה מתמקד בשימוש בארבעת ערוצי פנייה אפשריים לרופאי משפחה או לרופאים יועצים: (1) ביקורים פנים-אל-פנים; (2) ביקורים טלפוניים; (3) ביקורי וידאו; ו-(4) התכתבות דרך האתר או יישומון הקופה. מגפת הקורונה האיצה את פיתוחם ואת צריכתם של ערוצי הפנייה מרחוק, וכיום, בתקופה שלאחר המגפה, יש היצע רחב יותר של שירותי רפואה היברידיים בקופות החולים, וניסיון רב יותר בצריכת שירותי רפואה מרחוק, הן של רופאים הן של מטופלים. עם זאת שימוש לא מיטבי בהם עלול לפגום באיכות הטיפול וליצור פניות מיותרות ופערים בנגישות לטיפול רפואי בין קבוצות שונות באוכלוסייה. משרד הבריאות פנה למכון ברוקדייל בבקשה לערוך מחקר להבנת דפוסי הצריכה של שירותי רפואה מרחוק ואת התפיסות וההעדפות של המטופלים בישראל בנוגע לשימוש בהם. אלו יסייעו להבנת הפרקטיקה המיטבית לשילוב טיפול מרחוק, בייחוד מנקודת המבט של המטופלים.
מטרות המחקר
- לאמוד את שיעורי השימוש בערוצי הפנייה השונים לשירותי רפואת משפחה ולרפואה יועצת בקהילה לפי סיבות פנייה נפוצות
- לבחון דפוסי שימוש והעדפות מטופלים מקבוצות אוכלוסייה שונות בבחירת ערוץ הפנייה לרופא
- לבחון את תפיסת המטופל בנוגע למענה שקיבל ולזמן ההמתנה לקבלת מענה, לפי ערוצי הפנייה שהשתמש בהם
שיטה
בחודשים אפריל-יוני 2023 נערך סקר טלפוני בקרב מדגם מקרי-מרובד שכלל 1,136 תושבי ישראל בני 22 ויותר – 70% יהודים ו-30% ערבים. מתוכם, 618 משיבים הסכימו להשתתף בסקר ולפיכך שיעור ההשבה על הסקר עמד על 54%. המשיבים נשאלו על פניות לרופא משפחה ולרופאים יועצים בשל צרכים קליניים ומנהליים. כלי המחקר פותח בשיתוף נציגי משרד הבריאות ממכון גרטנר ובהתייעצות עם רופאים ראשוניים ויועצים. הסקר כלל שאלות למטופל על סיבת הפנייה לרופא, על אופן קביעת התור, על ערוץ הפנייה הנבחר, על הסיבות לבחירה בערוץ הפנייה ועל זמני המתנה והערכת המענה שהתקבל. נתוני המדגם שוקללו לפי קבוצות גיל ואוכלוסייה כדי להבטיח את ייצוגיות המדגם.
ממצאים עיקריים
בפניות בשל צורך קליני, רוב המשיבים שפנו לרופא משפחה בחרו בפנייה סינכרונית – ביקור פנים אל פנים (78%) או ביקור טלפוני (16%) ורק שיעור קטן מאוד 6% בחרו בפנייה א-סינכרונית – התכתבות דרך האתר או יישומון הקופה. באופן דומה, בפניות לרופאים יועצים, הרוב המכריע של הנשאלים בחר בביקור פנים אל פנים (94%).
בפניות בשל צורך מנהלי, כמחצית מן הנשאלים השתמשו בהתכתבות א-סינכרונית (48%), כשליש מהם בביקור פנים אל פנים (37%) והשאר בטלפון (15%). השימוש בביקורי וידאו היה זניח (פחות מ-1%).
הסיבות העיקריות לבחירה בביקור פנים אל פנים היו צורך בבדיקה גופנית (59%), הרגל (21%), תפיסות שליליות לגבי טיב הטיפול מרחוק (14%), וחוסר מודעות לאפשרות לפנות בערוץ אחר או קשיים טכניים (6%). מאפייני רקע כמו גיל, מוצא, ורמת השכלה נמצאו קשורים לדפוסי הבחירה בערוץ הפנייה (לדוגמה, לערבים, לעומת יהודים לא חרדים, היה סיכוי גבוה יותר לבחור בביקור פנים אל פנים).
52% מן המטופלים שפנו בביקור טלפוני ו-30% ממי שפנו בביקור פנים אל פנים ציינו כי לא יבחרו באותו ערוץ ביקור בעתיד בנסיבות רפואיות דומות.
פניות א-סינכרוניות לרופא המשפחה, לעומת פניות סינכרוניות, התאפיינו בשיעור גבוה יותר של קבלת מענה מהיר (בתוך שלושה ימים): 95% לעומת 75%. שיעור גבוה יותר מן הפונים א-סינכרונית (83%) הסכימו כי משך ההמתנה למענה היה סביר לעומת 71% מן הפונים פנים אל פנים או בטלפון.
מסקנות והמלצות
ממצאי המחקר מצביעים על הצורך להגביר את המודעות לשירותי רפואה מרחוק, להגדיר קווים מנחים לשימוש בהם, ולפעול לשינוי תפיסות הציבור בנוגע ליעילות הטיפול מרחוק.
מומלץ להדריך מטופלים בבחירת ערוץ הפנייה המתאים, בייחוד בביקורים טלפוניים ובביקורים פנים אל פנים. העובדה כי רבים מהם ציינו שלא יבחרו באותו ערוץ הפנייה בעתיד עשויה להעיד על כך שמטופלים אלו לא היו מרוצים מן הטיפול שקיבלו בערוץ הפנייה שבו בחרו.
מומלץ לפעול להתאמת ההתערבויות לאוכלוסיות שונות מתוך התחשבות במאפייני רקע כמו גיל, מגדר, רמת השכלה, סטטוס עלייה, קבוצת אוכלוסייה, וכדומה, מאחר שנמצא שהם משפיעים על הבחירה של מטופלים בערוץ הפנייה לרופא. מתן שירותים רפואיים בשפות נוספות ישפר את הנגישות לשירותים אלה ועשוי להגביר את השימוש בהם. נוסף על כך מומלץ לעודד שימוש רב יותר בביקורי וידאו כי יש להם יתרונות בתקשורת ובבדיקה חזותית של המטופל גם מרחוק.