מעבר מבוטחים בין קופות החולים: ממצאים מתוך סקר 2016 על דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות

סיכום

מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל עוקב כבר מאז 1995 אחר תפקוד מערכת הבריאות מנקודת מבטם של המבוטחים בני 22 ומעלה. להלן מוצגת תמצית ממצאי הסקר שנערך בחודשים אוגוסט –דצמבר 2016 בנושא מעבר מבוטחים בין קופות החולים  [1] [2].

הממצא המרכזי הוא שאחד מכל שבעה מבוטחים (14%) דיווח כי חשב לעבור קופה בחמש השנים האחרונות אך לא עשה זאת. בנוסף על אלה, 7% נוספים עברו קופה ב-5 השנים שקדמו לסקר. בסך הכל, 1 מכל 5 אנשים שקל לעבור קופה (וחלקם אכן גם עברו).

כמחצית מאלו שחשבו לעבור קופה (אך לא עברו) דיווחו שלא עברו עקב חששות הקשורים בהליך המעבר (חוסר רצון להתעסק עם הליך המעבר, חשש מבירוקרטיה, פגיעה בזכויותיהם וכדומה). על כן, על ידי הנגשת המידע לגבי מגוון האפשרויות בהן אפשר לעבור (כגון דרך האינטרנט) והחוקים המסדירים את אי הפגיעה בזכויות המבוטח בעת מעבר בין קופות (כגון ביטול תקופת אכשרה בתוכניות השב"ן והביטוח הסיעודי של הקופות), יהיה אפשר להערכתנו להסיר חסמים מרכזיים למעברים במערכת.

נתון מעניין נוסף הוא שמתוך אלו שעברו קופה, 1 מ-5 עשה זאת כדי לקבל טיפול מרופא מסוים העובד עם קופה אחרת. בפרט, חלק מאנשים אלה דיווחו כי עברו בעקבות רופא המשפחה. מתוך אלו שחשבו לעבור קופה אך לא עשו זאת,  1 מכל 10 דיווח כי נשאר בקופה הנוכחית בשל רצונו לקבל טיפול מרופא מסויים, ובפרט מרופא משפחה.

 

רקע על מעברים בין קופות החולים בישראל

על-פי החוק בישראל, כל אזרח או תושב קבע חייב להיות חבר באחת מקופות החולים והוא רשאי לבחור באיזו קופה להיות חבר. בשנים האחרונות, הליך המעבר בין קופות החולים נעשה פשוט יותר (למשל, ניתן לבצעו באינטרנט) וללא פגיעה בזכויות המבוטח.

מטרת מהלך זה הייתה לאפשר מעבר רב יותר של מבוטחים בין קופות החולים והגברת התחרות. דוח משרד הבריאות על מעברים בין הקופות ב-2017 שהתפרסם בנובמבר 2017 העלה כי בסך הכל 2.2% מסך המבוטחים בשנה זו עברו קופה [3].

לפי שעה, רוב המעברים עדיין מתבצעים דרך הדואר, אך האינטרנט צובר חשיבות ככלי למעבר בין הקופות. בשנה האחרונה, קופת החולים אליה עברו הכי הרבה מבוטחים היא כללית, אך, גם עזבו אותה מבוטחים רבים. קופת החולים בה מספר המצטרפים נטו (מבוטחים שעברו לקופה בחיסור מבוטחים שעזבו את הקופה) הוא הגבוה ביותר היא מכבי.

עוד עולה מהדוח שב-2016 בישובים ממעמד אשכול חברתי נמוך (אשכול 1) ובאשכול גאוגרפי פריפריאלי (אשכול 2) שיעור המעברים היה גבוה יחסית לממוצע הארצי (4.4% ו-6.7% בהתאמה).

הממצאים העיקריים

כמה חולים עברו בין הקופות- ולמה?

כל המרואיינים נשאלו: " בחמש השנים האחרונות , כמה פעמים עברת מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת?". אלו שענו בחיוב על שאלה זו נשאלו מה הייתה הסיבה העיקרית בגללה עזבו את הקופה הקודמת.

  • 7% מכלל המרואיינים דיווחו שעברו קופה בחמש השנים שקדמו לסקר.
  • יש הבדל בשיעור המעבר בין קופות החולים בחלוקה לפי אזורים בארץ, כאשר שיעור המעברים בירושלים (11%) גבוה מזה שבחיפה והצפון (7%), תל אביב והמרכז (6%) והדרום (5%).
  • הסיבות העיקריות שצויינו לעזיבת הקופה הקודמת (ראו תרשים 1) היו:
  1. שרותיות ושביעות רצון כללית נמוכים בקופה הנעזבת.
  2. הרצון להיות מטופל של רופא מסויים העובד בקופה אחרת (או שעבר לקופה אחרת).
  3. הרצון להיות מבוטחים באותה הקופה כמו שאר בני המשפחה.
  • סיבות נוספות למעבר בין קופות היו: קירבת שירותי הקופה לבית (12%), שיקולים כלכליים; (9%), איכות הטיפול ומקצועיות נותני השירותים (9%), מגוון השירותים המוצעים בקופה (7%) ובירוקרטיה (2%) וזמני המתנה (4%).

 מעניין לראות כי הסיבות העיקריות למעבר בין הקופות נוגעות יותר לנושאים של אפשרויות בחירה וטיפול ממוקד בחולה, ופחות לנושאים כגון איכות הטיפול ועלויות.

מבחינה של שיעור המעבר בקרב אוכלוסיות שונות בישראל אנו למדים כי ערבים עברו יותר מאשר לא-ערבים (10% לעומת 6%, בהתאמה), ועולים מברית המועצות לשעבר עברו פחות מאחרים (4% לעומת 7%, בהתאמה). בנוסף, בני 65 ומעלה, חולים כרוניים ונשים עברו פחות, בהשוואה לאחרים: בקרב בני ה-65 ומעלה 2% עברו קופה בהשוואה ל-8% בקרב בני 22-64; 4% מהחולים הכרוניים עברו קופה, לעומת 8% בשאר האוכלוסייה; רק 4% מקרב הנשים דיווחו כי עברו קופה, זאת לעומת 9% מבין הגברים בחמש השנים האחרונות שקדמו לסקר.

כמה חולים חשבו לעבור קופה?

שאלה נוספת שהופנתה למרואיינים הייתה: "האם בחמש השנים האחרונות חשבת לעבור קופה ולא עברת?". כל המרואיינים שחשבו לעבור קופה התבקשו לציין את הסיבה העיקרית לכך שהחליטו לא לעבור בסופו של דבר.

  • בסך הכל, 14% אמרו שחשבו לעבור קופה בחמש השנים האחרונות, אך החליטו שלא לעבור קופה.
  • גם כאן, קיים הבדל בין הקופות בדיווח על מחשבה לעבור קופה: בכללית 14% דיווחו על מחשבה על מעבר קופה, במכבי דיווחו 8%, בלאומית 28% ובמאוחדת 18% מהמבוטחים שקלו לעבור לקופה אחרת.
  • הסיבה העיקרית שבגללה המרואיינים החליטו שלא לעבור קופה היא החשש מהליך המעבר (52%). סיבה זו כוללת בתוכה  חוסר ידע או רצון לעבור את ההליך (43%), חשש שהמעבר יביא לפגיעה בזכויות (5%) ובעיות בירוקרטיות שונות (4%). חשש מהמעבר, היעדר ידע לגבי הפרוצדורה ולגבי זכויות המבוטחים הקשורות בה, יכולים לקבל פתרון על ידי הנגשת המידע לציבור.
  • סיבות מרכזיות נוספות לאי-מעבר היו: הטענה ש"כל קופות החולים הן אותו הדבר" (11%), והרצון של המבוטח לקבל טיפול מרופא ספציפי שעבר מהקופה (9%).
  • סיבות נוספות להחלטה להישאר בקופה כללו:
  1. קירבה של שירותי הקופה הנוכחית למקום המגורים, ומגוון השירותים באזור.
  2. שביעות רצון מהצוות הרפואי ומהיחס הניתן בקופה הנוכחית.
  3. הרצון להיות חבר באותה הקופה כמו שאר בני המשפחה.
  4. זמני ההמתנה לרופאים יועצים בין הקופות השונות.
  5. שיקולים כלכליים והיכולת לקבל תרופות ושירותים מסויימים בקופה הנוכחית.

יש לציין כי למרות שלא נמצא הבדל בשביעות הרצון הכללית מהקופה בין אלו שעברו קופה לאחרים, כן נמצא הבדל בשביעות הרצון הכללית מהקופה בין אלו שחשבו לעבור קופה אך לא עברו לבין אלו שלא חשבו לעבור קופה. בקרב אלו שחשבו על מעבר קופה, 39% אמרו שהם לא כל כך מרוצים או לא מרוצים מהקופה שלהם, לעומת 6% קרב האחרים.

מבדיקה של שיעור החושבים על מעבר בקרב אוכלוסיות שונות בישראל נמצא כי ערבים, עולים מברית המועצות לשעבר ומבוגרים חשבו פחות לעבור בין הקופות בהשוואה לאחרים. בקרב הערבים רק 8% חשבו כך לעומת 16% בקרב שאר האוכלוסייה; בקרב עולים מברית המועצות 11% חשבו על מעבר, לעומת 15% בשאר האוכלוסייה; ובקרב המבוגרים (בני 65 ומעלה) 7% חשבו כך לעומת 15% בקרב בני 22-64.

על הסקר

מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל עוקב כבר מאז 1995 אחר תפקוד מערכת הבריאות מנקודת מבטם של המבוטחים. הסקר האחרון נערך באוגוסט-דצמבר 2016 בניהולם של ד"ר שולי ברמלי-גרינברג, תמר מדינה-הרטום ואלכסיי בלינסקי. בליווי של ועדת היגוי בה שותפים נציגי כל קופות החולים, משרד הבריאות, משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי, וארגוני צרכנים.

איסוף הנתונים התבצע במכון ברוקדייל בליווי צוות המחקר, על-ידי תחום איסוף הנתונים של המכון בניהולה של חן צוק-תמיר ובריכוזו של לב ז'יבייב. המדגם הוא מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 22 ומעלה). ב-2016 נכללו במדגם גם בעלי טלפונים ניידים בלבד. רואיינו 2,513 איש בשלוש שפות (עברית, ערבית, ורוסית) ושיעור ההיענות עמד על 68%. מאפייני המדגם קרובים למאפייני האוכלוסייה לפי נתוני הלמ"ס משרד הבריאות והמוסד לבטל"א. נעשה שקלול לפי גיל כדי להגיע לייצוג מדויק של קבוצות הגיל השונות.

מראה מקום לציטוט:  ברמלי-גרינברג, ש., מדינה-הרטום, ת., ויערי, ע. 2017. תמצית ממצאי סקר מבוטחים 2016 – מעבר מבוטחים בין קופות החולים. מאיירס ג'וינט-מכון ברוקדייל. ירושלים.

הערות:

[1] פירוט לגבי הסקר נמצא בסוף מסמך זה.
[2] כל ההבדלים המוצגים במסמך מובהקים מבחינה סטטיסטית אלא אם נאמר אחרת.
[3] ברנר-שלם, קיני וקידר (2017) "מעברים בין קופות החולים 2017- על מי ומה קופות חולים מתחרות?" מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי משרד הבריאות ירושלים.