הרחבת הזדמנויות תעסוקה לערבים

האוכלוסייה הערבית בישראל מתמודדת עם אתגרים ייחודיים רבים בתחומי התעסוקה והשכר, שבהם הן נשים והן גברים אינם מגיעים להישגיהם של עמיתיהם היהודיים. שיפור השילוב בתעסוקה הוא בעל חשיבות רבה לשילוב מוצלח בחברה הישראלית ולמימוש הפוטנציאל של אוכלוסייה זו.

בעשור האחרון נעשה מאמץ לאומי מרוכז למצוא דרכים יעילות לגשר על פערים אלו ולקדם הזדמנויות תעסוקה לערבים בישראל.

במסגרת זו, למרכז לחקר תעסוקת אוכלוסיות מיוחדות של המכון יש תרומה ניכרת, הן בהגברת המודעות והן בליווי ובהערכה של יוזמות חדשות.

דוח של המכון מ-2009, בשיתוף יד הנדיב (קרן רוטשילד), שעניינו תעסוקת נשים ערביות, תרם למודעות לפוטנציאל התעסוקה של אוכלוסייה זו. המחקר של המכון הראה כי לשיעור ניכר מהנשים שלא השתתפו בכוח העבודה היה פוטנציאל תעסוקתי ניכר: רבות היו צעירות בעלות השכלה של 12 שנים ומעלה ולא היו להן ילדים קטנים. מספר תוכניות פותחו, ובהן תוכניות לקידום יזמוּת ולהתאמה למאפיינים הייחודיים לאוכלוסייה הערבית. המכון העריך חלק מהתוכניות ותרם לפיתוחן ולבחינת תוצאותיהן. לדוגמה, תוכנית “אשת חיל” פותחה על-ידי ג’וינט-תבת לקידום תעסוקת נשים ערביות (וכן נשים מאוכלוסיות מוחלשות אחרות), והיא מופעלת כיום בפריסה ארצית על-ידי משרד הרווחה.

ב-2010 הפיק המכון דוח נרחב על אתגרי התעסוקה של ערבים – נשים וגברים כאחד. הדוח הוכן במסגרת סקירה בין-לאומית שערך ה-OECD כחלק מתהליך בקשתה של ישראל להתקבל לחברות בארגון. המכון ערך ניתוח מעקב ב-2012 וב-2015, במסגרת דוחות ההתקדמות של הממשלה ל-OECD.

חוזקותיה של תרבות מקומית

עבודת המכון מתמקדת בסיוע ישיר לתהליך פיתוחן של התערבויות ומדיניות אפקטיביות. במסגרת זו העריך המכון תוכניות פיילוט בתחום התעסוקה לאוכלוסייה הערבית, שהפעילו ג’וינט-תבת, משרד הכלכלה ומשרד הרווחה. המחקר התמקד בלקחים הנוגעים להתאמת התוכניות הן לחוזקות והן לחסמים התרבותיים הייחודיים של האוכלוסייה הערבית. כך למשל, תוכנית “מעברים” לקהילות הבדואיות הכפריות התמודדה עם קשיים גדולים בגיוס משתתפים. צוות התוכנית פנה לראשי משפחות מרכזיות כדי לשתף אותם במאמץ לעידוד נשים להשתתף בתוכנית. רבים מראשי המשפחות הגיבו בחיוב, ובכך הגבירו את הלגיטימיות של התוכנית. כפי שהסבירה חוקרת המכון יהודית קינג, “האפיונים התרבותיים של הקהילה נעשו למקור כוח, וכבר לא היו חסם בלבד”.

ממצאי מחקרי ההערכה תרמו לקבלת ההחלטה להפעיל תוכנית כלל-ארצית של 21 מרכזי תעסוקה לאוכלוסייה הערבית. התוכנית היא שותפות משולשת בין ג’וינט-תבת, ממשלת ישראל (משרד הכלכלה ומשרד ראש הממשלה) ויד הנדיב (קרן רוטשילד). היא מופעלת על-ידי “אלפנאר” (פירוש השם בערבית : מגדלור), ארגון לא ממשלתי העוזר לקדם מנהיגות ערבית ולהרחיב את היכולות באוכלוסייה הערבית. המרכזים עובדים גם עם מעסיקים יהודים כדי להציע הזדמנויות רבות יותר למועסקים ערבים. המכון בשיתוף משרד הכלכלה מעריך את הפעלת המרכזים.

עוד אסטרטגיה לקידום תעסוקה ופיתוח הכלכלה באוכלוסייה הערבית הייתה פיתוח של תוכניות חומש המשלבות את האוכלוסייה הערבית באזורים שונים בארץ. למשל, תוכנית החומש הבין-משרדית לאוכלוסייה הבדואית מגלמת מאמץ גדול לחיזוק תשתיות קהילה באחת האוכלוסיות הפחות משולבות בישראל. התוכנית המקיפה מחברת השקעות בתעסוקה עם מימון לתשתיות תחבורה ותעשייה, לחינוך ועוד. המכון מעריך תוכנית רב-שנתית זו, שתגיע לסיומה בשנה הבאה. על בסיס הלקחים שהופקו יש כבר הכנות לתוכנית המשך.

הזדמנויות בהשכלה גבוהה

הרחבת הזדמנויות להשכלה גבוהה היא עוד דרך להגדיל את יכולת ההשתכרות ולגשר על פער ההכנסות. ב-2012 יזמה המועצה להשכלה גבוהה תוכנית חומש כדי להגדיל את השתתפותם של ערבים ואת שיעורי ההצלחה שלהם ב-28 מוסדות השכלה גבוהה ברחבי הארץ. הגישה בתוכנית היא גישה הוליסטית ומשולבת. היא מספקת למשתתפים תמיכה חברתית וכלכלית מגוונת כדי שיצליחו בתחום האקדמי, ובעקבותיו במעבר לתעסוקה. המכון מעריך תוכנית כלל-ארצית זו.
תוכנית נוספת מיועדת לעזור לסטודנטים ערבים לתואר שני במדעי הטבע ובהנדסה לעבור מלימודי השכלה גבוהה לעבודה בכמה מחברות ההיי-טק היוקרתיות ביותר. במכון השלימו לאחרונה הערכת פיילוט של תוכנית זו, ועתה היא נתונה בתהליכי הרחבה.

במבט כולל, בעשור האחרון היה גידול של ממש בתעסוקת ערבים – גברים ונשים כאחד. ואולם, בעוד שיעור ההתקדמות בקרב גברים עומד במטרות הכלל-ארציות שנקבעו, קצב ההתקדמות של הנשים איטי יותר. אף על פי כן, היקף התוכניות הלאומיות והמחויבות ללוות אותן ולהעריך את יעילותן יוצרים הזדמנויות רבות יותר לשילוב אוכלוסייה זו בתעסוקה.