עם הגידול בשיעור הזקנים ובתוחלת החיים בעולם, קיימת מודעות גוברת לצורך לטפל בבריאותם, ברווחתם ובביטחונם של אנשים זקנים. במקביל, עם ההזדקנות, רבים מהזקנים נמצאים בסיכון גובר ממטפליהם ומאחרים, כולל אלימות פיזית, ניצול כספי, הזנחה והתעללות נפשית.
בישראל, האתגרים הכרוכים בהתעללות בזקנים הביאו לפיתוח תכניות שמטרתן זיהוי, טיפול ומניעה של התעללות והזנחה של זקנים.
ב-11 באוגוסט 2014, במסגרת משאב – המרכז לשיתוף פעולה בין לאומי של משרד החוץ, ערך מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל את הסמינר הראשון שלו על ההתמודדות עם התעללות בזקנים בישראל. בין 14 המשתתפים היו אנשי אקדמיה, עורכי דין, עובדים סוציאליים וקובעי מדיניות ממגוון מדינות מתפתחות באירופה, אסיה, מרכז אמריקה ואפריקה.
הסמינר השני בסדרה התקיים ב-8 בפברואר 2015, כאשר המכון אירח כ-25 אנשי מקצוע, קובעי מדיניות ואקדמאיים מאפריקה, מרכז אירופה, והמזרח הרחוק. הם למדו על התעללות בזקנים בישראל ממגוון של מומחים.
את הסמינרים פתחה ד"ר שרה אלון, מג'וינט-ישראל. היא דיברה על סוגים שונים של התעללות בזקנים, ההתפתחויות בישראל, ותכניות וכלים לזיהוי פגיעה בזקנים ולהגנה עליהם.
אחריה נשא דברים ד"ר מיקי שינדלר, מאוניברסיטת בר אילן ויד ריבה, אשר תיאר את החוק הישראלי ויישומו בהענשת המתעללים בזקנים ובהגנתם.
ברברה לנג, מתאמת ארצית מטעם משרד הבריאות למניעת פגיעה בזקנים, תיארה את העקרונות המנחים את קופות החולים ובתי החולים בישראל בזיהוי ובטיפול בנפגעי הזנחה והתעמרות.
ד"ר איילת ברג-ורמן, ממאיירס-ג'וינט ברוקדייל, קישרה בין כל הנושאים והסבירה כיצד ההערכה שביצע המכון לתכניות למניעת פגיעה בזקנים ולטיפול בנפגעים תורמת לזיהוי השיטות הטובות והמועילות ביותר.
