בשלב המעבר לבגרות צעירים (בני 18–34) מגבשים את זהותם ומפתחים את עתידם. תהליכים אלו דורשים יציבות, רציפות ונגישות למשאבים, אך שלוש השנים שחלפו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל התאפיינו באי-ודאות ממושכת, באיום ביטחוני, בסבבי מילואים חוזרים וממושכים, בפגיעה ברציפות הלימודים והתעסוקה ובלחצים כלכליים, חברתיים ונפשיים. סקר שנערך בסוף יוני 2026 בקרב 835 צעירים המייצגים את אוכלוסיית הצעירים בישראל מספק תמונת מצב עדכנית על מאפייניהם וצורכיהם בעת הזו.
ממצאי הסקר מלמדים כי הצעירים ממשיכים לבנות את חייהם גם בתנאים של מלחמה ממושכת ואי-ודאות. בצד יכולת הסתגלות למציאות המשתנה, עבור צעירים רבים ההתקדמות כרוכה בשיבושים חוזרים, בקשיים כלכליים, בשחיקה נפשית ובהידלדלות כמה מן המשאבים החברתיים והקהילתיים שלרשותם. האתגר הוא אפוא לפתח מדיניות ארוכת טווח שתשמר את רציפות מסלול חייהם, תיתן מענה משולב לצורכיהם, ותחזק את תחושת המסוגלות והשייכות שלהם.
לכל הפרסומים של מכון ברוקדייל בנושא מצבי חירום לאומיים לחצו כאן.
הצעה לציטוט (APA):
בן סימון, ב' וקונסטנטינוב, ו' (2026). התנהגות שחוקה: צעירות וצעירים בישראל כשלוש שנים מפרוץ המלחמה חרבות ברזל. דמ-26-101. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.