אלימות במשפחה בזמן מלחמה: סקר 'בזק' מקוון לבחינת היקפי אלימות במשפחה בחברה הישראלית בעת מלחמת 'חרבות ברזל'

רקע

אלימות במשפחה היא תופעה רחבת היקף, והיא חוצה קבוצות באוכלוסייה, מגדרים, רמות השכלה ומצב חברתי-כלכלי. עם זאת, מאפיינים חברתיים מסוימים המזוהים עם קבוצות שונות באוכלוסייה, כגון צפיפות מגורים ומגורים עם משפחה מורחבת, עלולים להגביר את הסיכון לקיומה או להסלמתה. ב-7 באוקטובר 2023, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על יישובי עוטף עזה ופרצה מלחמת 'חרבות ברזל'. מחקרים שנערכו ברחבי העולם מצביעים על החרפה בתופעת האלימות במשפחה מיד לאחר אירועים מסכני חיים ברמה הלאומית כדוגמת אסונות טבע או מלחמות, ואף בחלוף כמה שנים מאותם אירועים. בינואר 2024, כארבעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, פנתה התוכנית הלאומית למאבק באלימות במשפחה לצוות תוצאות במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה לערוך סקר 'בזק' שיספק תמונת מצב עדכנית על היקפי תופעת האלימות במשפחה על רקע המלחמה ויאפשר להשוות בין היקפיה בתקופת המלחמה ובין היקפיה בתקופת משבר מגפת הקורונה.

מטרות

לתת תמונת מצב עדכנית על היקפי תופעת האלימות במשפחה על רקע מלחמת 'חרבות ברזל' ועל גורמי הסיכון הייחודיים שמביאה עימה תקופת משבר זו. ממצאי הסקר יוכלו לשמש בהמשך לצורך איתור ומתן מענים מותאמים לקבוצות באוכלוסייה המצויות בסיכון מוגבר.

שיטה

המחקר נערך בשיטה כמותית באמצעות סקר אוכלוסייה.

כלי המחקר: שאלון לדיווח עצמי שהתבסס על שאלון מחקר בנושא[1] אשר פותח בתקופת מגפת הקורונה. השאלון כולל את הרכיבים האלה: מאפייני רקע של המשיבים; ביטויים התנהגותיים לאלימות במשפחה; גורמים מגבירי סיכון לאלימות במשפחה; מענים ודרכי התערבות (תפוקות).

מדגם: 1,529 משיבים בני 18+, במדגם מייצג בחברה הישראלית מבחינת מגדר, גיל, השתייכות דתית ורמת דתיות.

הליך איסוף המידע והנתונים: שאלון הסקר נשלח בשתי שפות – עברית וערבית. איסוף הנתונים התבצע בין 28 בינואר ל-26 בפברואר 2024 (כארבעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה).

ניתוחים סטטיסטיים: עבור כל אחד מסוגי האלימות חושבו מדדים מסכמים המאפשרים להתייחס לכל תחום תוכן בתור גורם יחיד ובכך לפשט את הניתוח, וכן נערכה השוואה בין ממצאי הסקר הנוכחי שנערך בחודשיה הראשונים של מלחמת 'חרבות ברזל' ובין ממצאי הסקר הקודם אשר נערך בתקופת מגפת הקורונה.

ממצאים

• אלימות במשפחה מושפעת מגורמים מגבירי סיכון שונים: מאפיינים דמוגרפיים (מגדר, גיל, קבוצה באוכלוסייה, ארץ לידה, מצב משפחתי ונטייה מינית), מאפייני מלחמה (היפגעות של המשיב או של בני משפחתו מאירועי הטרור או מן המלחמה), צרכים נוספים של המשיב שאינם ביטויי אלימות (מצב בריאות, צפיפות מגורים, מצב תעסוקתי וכלכלי, קשרים משפחתיים וחברתיים, תחושת רווחה נפשית).
• תדירות התרחשותם של כלל סוגי האלימות שנבחנו (מילולית, רגשית או נפשית, כלכלית, פיזית ומינית) הייתה גבוהה יותר בתקופת מגפת הקורונה מאשר בחודשי המלחמה שנבדקו.
• רבים מן המשיבים אשר דיווחו כי הם קורבנות לאלימות במשפחה או עדים לה או כי הם נוהגים באלימות כלפי משפחתם, לא פנו לגורמי סיוע. הסיבות העיקריות לכך הן חוסר הכרה באלימות במשפחה כבעיה, וחוסר הכרה בה כבעיה הדורשת עזרה ומעורבות של אנשי מקצוע לפתרונה.

המלצות

• במחקר זה עלה כי פוגעים ונפגעים רבים אינם פונים לטיפול בבעיית האלימות במשפחתם בעיקר בשל היעדר הכרה באלימות במשפחה כבעיה הדורשת התערבות של אנשי מקצוע. יש להגביר את המודעות לסוגים וביטויים שונים של אלימות במשפחה, וכן למענים הקיימים להתמודדות עימה.
• על רקע ההכרה בכך שמצבי משבר מעצימים את גורמי הסיכון לאלימות במשפחה, מומלץ להמשיך ולערוך סקרים יזומים על היקפי אלימות במשפחה בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל בעיתות משבר.
• לצורך גיוס לטיפול, עולה חשיבות לאיתור של פוגעים ונפגעים מאלימות מילולית, מאלימות רגשית או נפשית ומאלימות כלכלית במשפחה (סוגי אלימות "שקופים"אשר קשה לזהותם), בקרב קבוצות באוכלוסייה שלהן מאפיינים וצרכים המגבירים את הסיכון להישנותה.
• מומלץ להשוות בין ממצאי המחקר הזה ובין ממצאי מחקר בנושא אלימות בזוגיות בעת שגרה, אשר נערך בימים אלו בהובלת עמותת שיתופים באמצעות מכון ERI ובשיתוף משרד הרווחה והביטחון החברתי.
• מומלץ לערוך מדידה עיתית של תופעת האלימות במשפחה בישראל בעת שגרה, כדי שאפשר יהיה לעקוב אחרי היקפי התופעה בכללותה ובפילוח לפי סוגי האלימות השונים, לבחון את המגמות והשינויים בתופעה וכן את הגורמים המגבירים את הסיכון להסלמה באלימות.

[1] לדוח המחקר ראו ארזי, ט. ורזניקובסקי-קוראס, א. (2021). אלימות במשפחה בצל משבר הקורונה. מ-21-189. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל

הצעה לציטוט בעברית:
רזניקובסקי-קוראס, א., שפירא, ה., אלפסי, ב.  וארזי, ט. (2024). אלימות במשפחה בזמן מלחמה: סקר 'בזק' מקוון לבחינת היקפי אלימות במשפחה בחברה הישראלית בעת מלחמת 'חרבות ברזל'. דמ-24-001. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.