התמחות במכון: הזדמנות נהדרת לחוקרים צעירים

Suzy Landon

אחד המאפיינים הייחודיים של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל הוא השילוב בין חוקרים ותיקים וצעירים. שילוב זה יוצר סביבת עבודה שיתופית, הממזגת בין ידע וניסיון שנצברו במכון ובין נקודות השקפה חדשות בסוגיות השונות.

בשבועות האחרונים זכו צעירי המכון לתגבור משמעותי בדמותה של סוזי לנדון. סוזי היא ילידת ניוטון שבמסצ'וסטס, והייתה חוקרת מתלמדת במרכז סמוקלר לחקר מדיניות הבריאות.

לנדון, בוגרת University of Pennsylvania's Health and Societies program וגם London School of Hygiene and Tropical Medicine's Public Health program באה למרכז סמוקלר כדי ללמוד עוד על חקר מדיניות הבריאות בישראל.

"תמיד ידעתי שאני רוצה להיות רופאת ילדים, אבל אני מתעניינת מאוד גם במחקר של שירותי הבריאות", הסבירה לנדון.

לנדון עבדה בצמוד ליעל אשכנזי, ראשת צוות חברה ובריאות במרכז סמוקלר, על ניתוח משני של נתונים ממחקרה של אשכנזי העוסק בתוכנית של משרד הבריאות לעידודם של רופאים צעירים לעבוד בפריפריה ולהתמחות בתחומי רפואה שאין בהם די מתמחים.

"הדוח הראשון שלנו ב-2017 כלל את ניתוח בחירותיהם של המתמחים ברפואה", אמרה אשכנזי. "סוזי התעמקה בנתונים כדי לראות אם היו דפוסים אחרים, כאלה הקשורים להבדלים בין מתמחים גברים למתמחות נשים ובין הפריפריה הצפונית לפריפריה הדרומית. תקוותנו היא שאם אכן נגלה דפוסים חדשים, הממצאים יעזרו למשרד ליצור תוכנית תמריצים מותאמת אף יותר ועוד יותר יעילה".

במשך שהותה במכון לנדון גם הציגה את עבודת המאסטר שלה על תרומתם של גורמים במערכת הבריאות להישרדות של חולי סרטן במדינות שונות שההכנסה בהן גבוהה.

אומנם מדובר בביקור קצר, אך לנדון אומרת כי הוא אפשר לה די זמן לקבל מושג על הגישה הבין-תחומית של מכון ברוקדייל. "ידעתי על מחקרי מדיניות הבריאות של מרכז סמוקלר, אבל לא ממש הבנתי עד כמה המחקר בשאר המכון מקיף תחומים רבים. בתור מי שמתעניינת בטבעה הבין-תחומי של בריאות, אני מעריכה עבודה המבוססת על חתכי רוחב".

מנהל מרכז סמוקלר, ד"ר ברוך רוזן, היה מרוצה מכך שהמכון הצליח לשתף פעולה עם "החוויה הישראלית" בכל הקשור באירוחה של לנדון. "סוזי היא אישה צעירה מבריקה ביותר וחברותית מאוד. אף על פי ששהותה במכון הייתה מוגבלת בזמן, הייתה לה תרומה של ממש הן לאווירה במרכז והן לעבודתנו המדעית. אנחנו מקווים שיהיו לנו עוד חוקרים מתלמדים כמוה בעתיד".

יעל אשכנזי הסכימה שהן חוקרים מתלמדים כמו לנדון הן המכון יוצאים נשכרים מ"שידוכים" כאלה. "בכל מחקר יש תמיד יותר נתונים ממה שיש לנו זמן לנתח. נוכחותו של חוקר מתלמד אצלנו מאפשרת לנו לשאול שאלות שפשוט לא הייתה לנו אפשרות לשאול קודם לכן. בד בבד הסטודנטים זוכים בהתנסות מחקרית אמיתית, בהנחייתם של מומחים בין-לאומיים לנושא מסוים".

לנדון מצידה אמרה שהתלמדות במאיירס-ג'וינט-ברוקדייל היא התנסות מושלמת למי שמעוניין להיחשף בעצמו למחקר ברמה עולמית ולפתח הבנה עמוקה יותר של סוגיות מפתח בחברה הישראלית ושל הפתרונות החדשניים לטיפול בהן. חוץ מזה, "ישראל קטנה דיה כך שלמחקר בה יש השפעה כלל-ארצית. בארצות הברית אפשר רק לחלום על זה!"

באביב, לאחר ביקורה במכון, תישאר לנדון בישראל בתור מתנדבת ב"מגן דוד אדום", במסגרת התוכנית להתמחות ופיתוח קריירה של "מסע". עם שובה לארצות הברית תחל בלימודי הרפואה שלה.