אמיליה קפרנוב

המחקר, שבוצע על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, בחן ארבעה תחומים: 1) אכיפת החוק על ידי המשטרה; 2) השפעת החוק על א.נשים בזנות והשירותים עבורן; 3) השפעת החוק על צרכני הזנות ועל היקף צריכת הזנות; 4) עמדות הציבור בנוגע לחוק ולתופעת הזנות ופעולות החינוך וההסברה לציבור.  

מטרות המחקר היו: 1. לקבל מידע מעמיק על חוויית השהות במסגרות הרשות (מעונות נעולים ופתוחים), מנקודת המבט של בוגריהן 2. לבחון את המוכנות של בוגרי המסגרות לחיים בקהילה ואת האתגרים שעימם הם מתמודדים ביציאה מן המסגרות 3. לבחון את התרומה הנתפסת של מסגרות הרשות למוכנות בוגריהן להשתלבות בחיים בקהילה

מטרת הסקירה הייתה להביא מידע מעודכן מן העולם על הכשרת מורים לחינוך לחיים משותפים ונגד גזענות ולענות על השאלות האלה: (1) מהי המדיניות בתחום במקומות שונים בעולם? (2) מהן הפעולות בתחום הנעשות במוסדות להכשרת עובדי הוראה? (3) מהן הפרקטיקות המיטביות לחינוך לחיים משותפים וחינוך נגד גזענות שאפשר ליישם בהכשרת עובדי הוראה?

בפברואר 2021 פנה משרד המשפטים למכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה ללוות את תוכנית החלוץ לשחרור אסירים קטינים ממעצר ומאסר, במחקר הערכה מעצבת. המחקר בחן את הנושאים האלו: יישום התוכנית בשטח וזיהוי גורמים שתורמים ליישום וכאלו שדורשים שיפור; שיתופי הפעולה בין הגורמים המעורבים בתוכנית; גורמים המקדמים והמעכבים את הצלחת התוכנית; התמורות בדרכי העבודה במהלך התוכנית; חשיבות כוח האדם בתוכנית, בדגש על תפקיד מנהלת התוכנית.

מטרות המחקר היו: 1. למפות את סולם הערכים של התושבים הבדואים בנגב, את סדרי העדיפויות שלהם בתחומי חיים שונים, את מאפייני החוסן הקהילתי שלהם ואת עמדותיהם כלפי הרשות המקומית וכלפי המדינה. 2. לבחון הבדלים בערכים, בכוחות ובאתגרים בין קבוצות באוכלוסייה הבדואית כדי לאפשר התאמה מיטבית של תוכניות ייעודיות בעבורן. 3. להבין את התפיסות של המנהיגות המקומית בנוגע לערכים ולצרכים ייחודיים של האוכלוסייה, ואת העמדות כלפי האופן שבו צרכים אלו מקבלים מענה במסגרת שירותים ותוכניות בעבורה. 4. לזהות אתגרים ביישום תוכניות שמטרתן לסייע לפיתוח הכלכלי-חברתי של הבדואים בנגב, כמו תוכנית החומש, ולגבש המלצות יישומיות ליישום מיטבי.

מטרת המחקר היא לבחון את היישום של החוק ושל מערך שירותי השיקום לנשים בזנות, ולבחון את השפעתם על ההיקף ועל המאפיינים של הזנות בישראל ועל רווחת הנשים בזנות.

ההערכה המעצבת נערכה במטרה לסייע למובילי הפיילוט בהתאמתו למשפחות בישראל, לבחון את אופן יישומו ותוצאותיו ולסייע למקבלי החלטות בשיפור התוכנית ובקבלת החלטות הנוגעות להפצתה ברחבי הארץ.

למחקר שתי מטרות עיקריות: א לספק להנהלת שירות מבחן לנוער ולמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מידע על אופן יישום השל"ץ, הן בהיבט המערכתי של דרכי העבודה הן בהיבט של הטיפול בנערים. ב. ללמוד על תרומת השל"ץ לנערים.

מטרת המחקר היתה לזהות את הגורמים המרכזיים שבכוחם לתרום להצלחתה של התוכנית, מנקודת המבט של המשפחות המשתתפות בה ושל אנשי המקצוע המעורבים בהפעלתה.

סקירה זו נועדה להרחיב את הידע וההבנה של קובעי המדיניות ואנשי המקצוע בנוגע לניסיון שהצטבר ברחבי העולם בתחום הטיפול בגברים פוגעים ונפגעים במערכות יחסים זוגיות. כמו כן נועדה הסקירה לסייע לוועדה הבין-משרדית בפיתוח מדיניות ומענים בישראל.

עיקרי הדברים משבר הקורונה פגע פגיעה קשה במיוחד ביחידים ובמשפחות החיים בעוני. זאת בשל חשיפה מוגברת למחלה ולסיכוניה, פגיעה בתעסוקה או עבודה תוך חשיפה וסיכון, הגדלת ההוצאות הנוספות, צמצום התחבורה הציבורית, הרחבת הפער הלימודי, תלות גוברת בבירוקרטיה ובאמצעים דיגיטליים וצמצום הגישה לשירותי הרווחה ומסגרות תומכות. מצב זה פגע עוד יותר באוכלוסיות פגיעות במיוחד, ובהן משפחות […]