מידע לשעת חירום לאנשים עם מוגבלות

מידע לשעת חירום לאנשים עם מוגבלות

בעקבות מלחמת חרבות ברזל ריכז מכון ברוקדייל מידע על שירותים ומענים ייעודיים או מונגשים בזמן חירום, המיועדים לאנשים עם מוגבלות ולבני משפחותיהם.

התנהלות המג"ר במודל הבין-משרדי במצבי חירום

אימהות לילדים צעירים בזמן המלחמה: החוויה, הצרכים והמענים

חינוך לחיים משותפים וחינוך נגד גזענות במוסדות להכשרת מורים: סקירת ספרות בין-לאומית

מטרת הסקירה הייתה להביא מידע מעודכן מן העולם על הכשרת מורים לחינוך לחיים משותפים ונגד גזענות ולענות על השאלות האלה: (1) מהי המדיניות בתחום במקומות שונים בעולם? (2) מהן הפעולות בתחום הנעשות במוסדות להכשרת עובדי הוראה? (3) מהן הפרקטיקות המיטביות לחינוך לחיים משותפים וחינוך נגד גזענות שאפשר ליישם בהכשרת עובדי הוראה?

שירותים לילדים עם מוגבלות ולהוריהם: איתור צרכים, חסמים ומשאבים משפחתיים

למחקר זה שלוש מטרות: ללמוד על דפוסי צריכת השירותים של ילדים עם מוגבלות ובני משפחותיהם במגוון תחומים: חינוך, בריאות ופנאי; לאתר את החסמים המקשים על צריכת שירותים אלו ועל מימוש הזכויות, וכן להבין מהם הצרכים הלא-מסופקים של ילדים עם מוגבלות ובני משפחותיהם; להבין את הקשר בין מאפיינים ומשאבים משפחתיים ובין צריכת השירותים בקרב ילדים עם מוגבלות ובני משפחותיהם.

האתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות בישראל והמענים שהיא מספקת בעת מלחמת "חרבות ברזל" (ישראל-חמאס) 2023: לספר את הסיפור באנגלית ובזמן אמת

בפרויקט זה, מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מסייע למערכת הבריאות בישראל (ובפרט למשרד הבריאות) לספר את הסיפור באנגלית ובזמן אמת לקהל בינלאומי. הפרויקט יעזור לקהל שאינו דובר עברית להבין מה מתרחש במדינה מנקודת מבט של מערכת הבריאות, לעקוב אחר האתגרים העומדים בפני המערכת ואחר המענים שהיא מספקת תוך כדי התפתחותם; ולשקול אם הם יכולים (א) לסייע למאמציה של מערכת הבריאות ו(ב) ללמוד ממאמצים אלו.

פערי הישגים בחינוך התיכוני בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב

מטרות המחקר היו: 1. למפות את הבעיות העיקריות בחינוך התיכוני הבדואי בנגב ואת החסמים והאתגרים העומדים בפני התלמידים ואנשי החינוך 2. לאמוד את הקשרים בין התשומות בחינוך ומשתני הרקע של התלמידים לתפוקות של החינוך התיכוני הבדואי בנגב, כדי לאתר גורמים שעשויים להשפיע על ההישגים בחינוך

מאפייניהם וצורכיהם של מטפלים לא פורמליים בישראל המטפלים באנשים עם מוגבלות ובזקנים

מטרות המחקר היו: 1. לאפיין את אוכלוסיית המטפלים הלא פורמליים העיקריים (מטפלים אשר הסיוע שהם נותנים אינטנסיבי ומתמשך והם קהל היעד העיקרי לפיתוח מענים, להבדיל ממטפלים לא פורמליים משניים) 2. לבחון את המאפיינים הייחודיים של מטפלים לא פורמליים עיקריים – מי שמטפלים באנשים עם מוגבלות לעומת מי שמטפלים בזקנים 3. להבין את הקשר בין הטיפול באדם הנזקק לטיפול בשל מחלה או מוגבלות ובין מצבו של המטפל הלא פורמלי העיקרי במגוון תחומי חיים, ובהם השכלה, תעסוקה, מצב כלכלי, מצבים רגשיים, רשתות תמיכה ועוד. זאת, באמצעות הצגת תמונת מצב עדכנית של תחומי חיים אלו אצל מטפלים לא פורמליים עיקריים המטפלים באנשים עם מוגבלות לעומת מטפלים לא פורמליים עיקריים המטפלים בזקנים ולעומת מי שאינם מטפלים באדם אחר.

סיכום הסיור המקצועי לארגון הפיקוח האירי HIQA

מטרות הסיור היו ללמוד מן הניסיון של ארגון הפיקוח באירלנד במגוון נושאים כמו ניהול סיכונים בפיקוח ופיתוח מדדי איכות, להציג את הידע והניסיון הישראלי ולדון במשותף ובשונה בכל מדינה.

מנגנון תלונות ציבור בארגוני ביטוח סוציאלי: סקירה בין-לאומית

מטרת הסקירה היא לבחון מה הן המגמות והפרקטיקות המיטביות בהפעלה של מנגנוני תלונה פנימיים בשירות הציבורי במדינות נבחרות בעולם, בדגש על מנגנוני תלונה של ארגוני ביטוח סוציאלי.

תהליך למידה לפיתוח מדיניות ורצף מודלים חדשניים של מקלטים לנשים נפגעות אלימות בזוגיות וילדיהן – סקירת ספרות בין-לאומית

הסקירה נועדה ללוות את תהליך עיצוב המדיניות ופיתוח רצף מודלים חוץ-ביתיים חדשניים בעבור נשים נפגעות אלימות בזוגיות וילדיהן השוהים במקלטים באמצעות מתן מידע על פרקטיקות מיטביות וסוגיות שונות שהעסיקו את קובעי המדיניות במשרד הרווחה.

ועדות בנושא אלימות במשפחה ופגיעה מינית: תחומי אחריות, אופני התנהלות ואתגרים – ממצאים מראיונות עם חברי ועדות ועם אנשי צוות שאינם חברים בוועדות

מטרת הראיונות הייתה לבחון את אופן ההתנהלות של הוועדות, את ההישגים שלהן ואת האתגרים שהן מתמודדות איתם.

גישת הכוחות: תאוריה ופרקטיקה

מטרות הסקירה הן לסייע בטיוב של כלי התמ"י ובעדכון של פרק הכוחות בו כדי שיהלום את התפיסות העדכניות ביותר בנוגע למדידה והערכה של כוחות בקרב ילדים ובני נוער, וכדי ליישם בתהליכי ההתערבות עימם את הפרקטיקות המיטביות לשימוש בכוחות שזוהו. אם כן, מטרותיו של מסמך זה הן: ליצור תשתית לתהליך הטיוב והעדכון ולבסס את הרציונל להגדרה ולאִשְׁכּוּל הכוחות בשאלון תמ"י

מסגרות רשות חסות הנוער: סיכום ממצאי מדידת T-0

אגף בכיר למחקר, תכנון והכשרה (מתו"ה) במשרד הרווחה והביטחון החברתי ורשות חסות הנוער פנו לצוות תוצאות במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה לבנות עבור הרשות מערכת ממוחשבת לתכנון ההתערבות ולמדידת תוצאות שוטפת על בסיס עקרונות החשיבה התוצאתית. דוח זה עוסק בשלב הראשון של המהלך – הערכת המצב: מיפוי המאפיינים, הצרכים והכוחות של החניכים השוהים במסגרות הרשות, ובוחן את התאמת השאלון שפותח לשימוש שוטף.

מרכזי הגנה בישראל: תפיסות על פרקטיקה מיטבית ואתגרים בהפעלת המרכזים – מחקר הערכה מעצבת

מטרת העל של המחקר היא לספק לקובעי מדיניות מידע שיסייע בטיוב עבודתם של מרכזי ההגנה. שאלות המחקר הן: מהם האתגרים ומהם עקרונות הפרקטיקה המיטבית בהפעלת המרכזים, לפי תפיסותיהם של המעורבים בהפעלת המרכזים? האם יש הבדלים בין מרכזי ההגנה השונים, ואילו הם? מהי המשמעות של ניהול מרכזי הגנה בידי מנהלת המועסקת על ידי עמותה לעומת מנהלת המועסקת על ידי משרד הרווחה? כיצד השפיעה תקופה מגפת הקורונה על עבודת המרכזים, ואילו מסקנות עלו בנוגע להפעלת המרכזים בעיתות משבר וחירום?