ד"ר דפנה הרן

מחקר זה נועד לבצע הערכה כוללת של תוכנית החומש, כלומר לבחון את תרומת התוכנית לאוכלוסייה הבדואית בנגב מתוך נקודת מבט מקיפה ותוך שימוש בשיטות מחקר מתאימות. מטרות המחקר היו: לשפוך אור על תהליכי התכנון והיישום של התוכנית ועל התפתחותה לאורך הדרך; לאתר פרקטיקות מיטביות בין-לאומיות להפחתת אי-שוויון ולחיזוק חוסן קהילתי, במיוחד בקרב אוכלוסיות מיעוט מוחלשות; לבחון עד כמה השיגה התוכנית את מטרות הליבה שלה; לסייע לשלטון המרכזי והמקומי במאמציהם לשפר את מצבה של האוכלוסייה הבדואית בנגב; להגביר את השקיפות של העשייה הממשלתית בתחום.

הרשות הלאומית לביטחון קהילתי (להלן: הרשות) פועלת ברשויות מקומיות ברחבי הארץ למניעת אלימות, עבריינות והתנהגות אנטי חברתית וכן למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול. צוות אוכלוסייה ערבית במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ערך ייעוץ מבוסס מחקר עבור מחוז דרום של הרשות בנוגע לפעילותה בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. הייעוץ נערך במהלך 2022 כחלק מן המחקר המלווה לתוכנית לפיתוח כלכלי-חברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב (2021-2017). מטרת הייעוץ הייתה לסייע לרשות לטייב את מערך המדידה שלה ואת תהליכי המדידה שהיא מבצעת כדי לשפר את יכולתה לבחון בחינה ממוקדת את השפעות עבודתה על אוכלוסיית היעד.

רשימת המדדים לאוכלוסייה הבדואית בנגב מתבססת על מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי שמפרסמת מדי שנה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס). מערך המדדים הלאומי נקבע לאחר הליך מובנה של היוועצות עם מומחים ושיתוף הציבור, ובליווי מקצועי של ארגון ה-OECD.בדוח מוצגים 19 מדדים. המדדים מסווגים לפי שבעה תחומי חיים: חינוך והשכלה גבוהה; תעסוקה; בריאות; מעורבות אזרחית וממשל; דיור ותשתיות; רווחה אישית וחברתית; טכנולוגיות המידע.

מטרות המחקר היו לבחון את השינויים בדפוסי השימוש של נכי הנפש בשירותי ברה"נ – טיפול נפשי בקהילה, שיקום פסיכיאטרי (סל שיקום) ואשפוז פסיכיאטרי – ובשירותי הבריאות הכלליים, כחמש שנים לאחר יישום הרפורמה; ובתוך כך לבחון גם אילו יעדים של הרפורמה הושגו ואילו חששות שליוו את יישומה התממשו, לפי נכי הנפש.

רשימת המדדים לאוכלוסייה הבדואית בנגב מתבססת על מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי שמפרסמת מדי שנה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס). מערך המדדים הלאומי נקבע לאחר הליך מובנה של היוועצות עם מומחים ושיתוף הציבור, ובליווי מקצועי של ארגון ה-OECD. בדוח מוצגים 19 מדדים. המדדים מסווגים לפי שבעה תחומי חיים: חינוך והשכלה גבוהה; תעסוקה; בריאות; מעורבות אזרחית וממשל; דיור ותשתיות; רווחה אישית וחברתית; טכנולוגיות המידע.

מטרות המחקר היו: למפות את תחומי החיים של האוכלוסייה הבדואית שעליהם השפיע משבר הקורונה; לזהות את כיווני ההשפעה ואת עוצמתה בכל אחד מתחומי חיים אלה; לאתר כיווני מדיניות אפשריים למתן מענה להשפעות המשבר

דוח זה, העוסק בתשתית הידע לקראת תוכנית החומש לשנים 2026-2022, מיועד להציג תמונה מקיפה ועדכנית של תחומי הליבה שהחלטת הממשלה 2397 עוסקת בהם, ובזאת לספק עוגן לפיתוחה של תוכנית החומש הבאה. הדוח כולל תוצרים ממוקדים של מחקרי ההעמקה המלווים את תוכנית החומש לשנים 2021-2017

המחקר הוא חלק מסדרת מחקרי תוכנית החומש לפיתוח כלכלי-חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2017-2021 אשר בוצעו בשיתוף האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב ייצוגם של צעירים בדואים בנגב במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נמוך משמעותית מייצוגם של שאר הערבים, ובמיוחד מייצוגם של יהודים (לא חרדים). התוכנית "שער לאקדמיה" פועלת מטעם המל"ג-ות"ת במסגרת התוכנית להרחבת הנגישות […]

במרבית המדינות שהותקנו בהן תקנות לשעת חירום המגבילות את חופש התנועה לשם התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, הוחרגו ילדים שהוריהם חיים בנפרד ממגבלת חופש התנועה. המסמך סוקר את האתגרים הניצבים בפני הורים במצבי פרידה או גירושין הנדרשים לקיים את חלוקת זמני השהות המוסדרת ביניהם בצו בית המשפט, כמו גם את דרכי ההתערבות ואת ההמלצות שמספקות המדינות השונות למשפחות.

ה- Brookdale Child Disability Screening Questionnaire הוא כלי ייחודי, חדשני ומקיף, שפותח על בסיס סקירה של כלים רבים אשר נעשה בהם שימוש בתחום ילדים עם מוגבלות. נוסף לכך, הוא כולל שאלות המתייחסות למגוון רחב של מוגבלויות ובעיות בריאותיות שונות ועם זאת הוא קל להבנה ושימוש.

הסקירה עוסקת בהיבטים מעשיים של תוכניות לתקצוב אישי בעולם כמו מאפייני המשתתפים בתוכניות, אופן קביעת התקציב והשפעת יישום התקצוב האישי על ספקי השירותים. המידע יסייע להמשך גיבוש הפיילוט והתוכנית

בדוח מוצגת סקירה בין-לאומית של כלים מרכזיים המשמשים להגדרה ולמדידה של מוגבלות ברחבי העולם, כדי לגבש כלי מהימן לאיתור אנשים עם מוגבלות בישראל.

ביולי 2015 נכנסה לתוקף הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש (ברה"נ). הסקר מספק תמונת מצב בנוגע לשימוש שעשו נכי הנפש בשירותי ברה"נ בראשית יישומה של הרפורמה.

חוק לרון נועד לעודד מקבלי קצבה להשתלב במעגל העבודה או להגדיל את היקף השתתפותם בו. כדי להעריך את השלכות החוק על מצב התעסוקה של מקבלי הקצבה, יזם המוסד לביטוח לאומי מחקר מעקב, שנערך יחד עם מכון המחקר מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

בעקבות המלצות וועדת לרון, התקבל תיקון בחוק הביטוח הלאומי, אשר שינה את מבנה קצבת הנכות הכללית ואת תנאי הזכאות לקבלתה. השינוי אמור לשמש תמריץ לאנשים עם מוגבלות שמסוגלים לעבוד, להשתלב בשוק העבודה. מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל, בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי וביוזמתו, מבצעים מחקר מעקב אחר השלכות התיקון בחוק על מצב התעסוקה של בעלי מוגבלות בגיל העבודה בישראל.