לשבור את המעגל: תוכנית חלוץ לשחרור קטינים ממעצר ומאסר – מחקר הערכה מעצבת

לשבור את המעגל: תוכנית חלוץ לשחרור קטינים ממעצר ומאסר – מחקר הערכה מעצבת

בפברואר 2021 פנה משרד המשפטים למכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה ללוות את תוכנית החלוץ לשחרור אסירים קטינים ממעצר ומאסר, במחקר הערכה מעצבת. המחקר בחן את הנושאים האלו: יישום התוכנית בשטח וזיהוי גורמים שתורמים ליישום וכאלו שדורשים שיפור; שיתופי הפעולה בין הגורמים המעורבים בתוכנית; גורמים המקדמים והמעכבים את הצלחת התוכנית; התמורות בדרכי העבודה במהלך התוכנית; חשיבות כוח האדם בתוכנית, בדגש על תפקיד מנהלת התוכנית.

תוכניות הכשרה ושירותים לפיתוח אוריינות דיגיטלית בקרב מלווים של אנשים עם מוגבלות – פרקטיקות מיטביות

הדוח מציג תוכניות הכשרה לפיתוח אוריינות דיגיטלית בקרב אנשים עם מוגבלות הזקוקים לתמיכה וליווי במרחב הדיגיטלי הפועלות במדינות שונות בעולם, ומתמקד בשני אפיקים: הכשרת מלווים של אנשים עם מוגבלות; פיתוח שירותי תמיכה ארוכת טווח לאנשים עם מוגבלות ולמלוויהם. הוא מציג שלושה היבטים מרכזיים העולים מתוכניות ההכשרה והשירותים השונים: (1) סוגי ההכשרה – תוכניות הכשרה המיועדות לבני משפחה מטפלים ותוכניות הכשרה המיועדות לאנשי צוות במסגרות דיור חוץ-ביתיים. אומנם אנשי צוות רבים נמצאים בסביבת אנשים עם מוגבלות, אך הדוח יתמקד באנשי צוות העובדים במסגרות הדיור החוץ-ביתי מכיוון שהם נמצאים בקשר שוטף עם האנשים; (2) אופן ההכשרה – "ללמוד איך ללמד": כלים פדגוגיים למלווים להקניית אוריינות דיגיטלית בקרב אנשים עם מוגבלות; (3) משך זמן התמיכה – שירותי תמיכה ארוכת טווח בנושא שימוש בכלים דיגיטליים.

פערי מידע בנוגע לאוכלוסייה הבדואית בנגב

המחקר נועד למפות את הנתונים הכמותיים על האוכלוסייה הבדואית בנגב, לאפיין את המגבלות של מסדי הנתונים ולהציע דרכים לשיפורם. זאת כדי שהם ישמשו תשתית איתנה לתהליכי תכנון ולמעקב שוטף אחר שינויים במצב האוכלוסייה הבדואית בנגב.

התפתחות שכר ותעסוקה של מועסקים שעבדו בענפי כלכלה שבהם התכווצה רמת התעסוקה

מטרת המחקר היתה לבחון האם ובאיזו מידה התכווצות של ענפי כלכלה (כלומר, צמצום כוח העבודה בהם) קשורה בטווח הארוך להתפתחות השכר ולסיכוייהם של אנשים שעבדו באותם ענפים טרם ההתכווצות להיות מועסקים.

משפחות אומנת קרובים ומשפחות אומנה שאינה אומנת קרובים באוכלוסייה הערבית והיהודית

מטרת המחקר להשוות בין שני סוגי האומנה (אומנת קרובים; אומנה שאינה אומנת קרובים) ובין שתי קבוצות האוכלוסייה (יהודים; ערבים) בנוגע לנושאים האלה: מאפייני התפקוד והצרכים של משפחות אומנה ושל ילדים בני 13-6 שלהם הן נותנות מענה; השירותים הניתנים למשפחה האומנה ומידת שביעות הרצון של האימהות האומנות (להלן: אומנות) מהם; ומאפייני המשפחות המולידות וטיב הקשר שלהן עם הילדים ועם המשפחה האומנת. השוואה זו נועדה לספק לקובעי המדיניות מידע שיסייע להם בתהליכי פיתוח המדיניות, בהקצאת משאבים, ובפיתוח דרכי העבודה לחיזוק סידורי האומנה בשתי קבוצות האוכלוסייה ובשני סוגי האומנה כדי שיניבו תוצאות מיטביות עבור הילדים והמשפחות.

מטופלים בפסיכותרפיה חמש שנים לאחר החלת הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש

מטרות המחקר היו ללמוד על התנסותם של מטופלים בשירותי פסיכותרפיה בקהילה ולבחון הבדלים בהתנסות לפי מגזר הטיפול (ציבורי או פרטי) ולפי מאפייני הרקע של המטופלים, חמש שנים לאחר החלת הרפורמה הביטוחית.

השמנה וסוכרת באוכלוסייה הערבית בישראל: הימצאות, אורח חיים ושימוש בשירותי בריאות

מטרות המחקר היו: 1. להציג את המידע הקיים על עודף משקל, השמנה וסוכרת באוכלוסייה הערבית בשלושה היבטים: (א) נתוני תחלואה ותמותה; (ב) הרגלים לאורח חיים בריא; (ג) שימוש בשירותי בריאות 2. לזהות אילו נתונים חסרים להערכה מקיפה ומעודכנת של מצב התחלואה, ולהבנה מדויקת שתאפשר תכנון יעיל בעתיד

יום עיון בנושא חלופות לאפוטרופסות: ייפוי כוח מתמשך וקבלת החלטות נתמכת

איתור נפגעי אלימות במשפחה וטיפול בהם במערכות בריאות: סקירה בין-לאומית

סקירה זו היא השלב הראשון במערך מחקרי רחב שנועד לבחון ולהסדיר את עבודת הוועדות. מטרתה לבחון את המדיניות והפרקטיקות במערכות בריאות בארץ ובעולם כדי לענות על השאלות האלה: (1) מהן הפרקטיקות המיטביות במערכת הבריאות לאיתור נפגעי אלימות במשפחה ולטיפול בהם? (2) אילו מנגנונים יש במדינות בעולם לאיתור נפגעי אלימות במשפחה ולטיפול בהם?

מרכזים למניעה וטיפול באלימות במשפחה: סיכום ממצאי מדידות t-0 ו-t-1 ותובנות שעלו מהן

מטה התוכנית הלאומית פנה אל צוות תוצאות במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה: לסייע למטה התוכנית הלאומית לפתח כלים שיאפשרו: (א) ביצוע הערכת מצב ותכנון התערבות עבור מקבלי השירות במרכזים, ניטור תפוקות התוכנית (הפעילויות והאסטרטגיות הנכללות בתוכנית) והשגת מטרותיה; (ב) מעקב שוטף אחר המאפיינים, הצרכים, הכוחות וההתערבויות הקודמות של מקבלי השירות במרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה. הכלים ישמשו כבסיס לבניית מערכת ממוחשבת שתשמש את עובדי השטח לתכנון התערבות, לתיעוד מהלך הטיפול ולמדידת התוצאות של תוכניות ארוכות טווח אחרות אשר פועלות במסגרת התוכנית הלאומית.

נשירה בקרב תלמידים בחינוך הבדואי בנגב

מטרות המחקר היו: להציג תמונת מצב של תופעת הנשירה בקרב תלמידים בחינוך הבדואי בנגב ושל היקפה; לבחון את הצרכים, החסמים והאתגרים בהתמודדות עם תופעת הנשירה, כפי שתופסים אותם בעלי תפקידים, גורמי מפתח ואנשי מקצוע מרכזיים העוסקים בנושא הנשירה ממחוז דרום של משרד החינוך ומשרד הרווחה והביטחון החברתי ומן הרשויות הבדואיות בנגב; לגבש כיווני פעולה לטיפול בתופעת הנשירה בקרב תלמידים בחינוך הבדואי בנגב.

מוקד טלפוני ומערך ביקורי בית לאנשים עם דמנציה ובני משפחותיהם: מחקר הערכה מעצבת

מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ערך מחקר הערכה מעצבת במטרה להעריך את יכולתו של המוקד להגיע לקהל היעד הרלוונטי ואת תרומתו לקהל זה. כלומר, להעריך באיזו מידה הוא ממלא את צורכי החולה ומשפחתו במצבי שגרה וחירום ומסייע להם להתמודד עם תופעות המחלה.

אנשים עם מוגבלות בישראל 2022: נתונים סטטיסטיים נבחרים

מטרת המצגת היא להציג תמונה עדכנית של מצב האנשים עם מוגבלות בישראל: שיעור המוגבלות, חומרת המוגבלות בגילים שונים והשוואה בין אנשים עם מוגבלות לאנשים ללא מוגבלות במגוון תחומי חיים, כגון השכלה, תעסוקה, מצב כלכלי, חוסן אישי וחוסן קהילתי. במצגת מובאים גם נתונים עדכניים נבחרים על אנשים עם מוגבלות, לפי קבוצות באוכלוסייה ולפי מגדר.

ערכים, כוחות ואתגרים של האוכלוסייה הבדואית בנגב ושל מנהיגיה

מטרות המחקר היו: 1. למפות את סולם הערכים של התושבים הבדואים בנגב, את סדרי העדיפויות שלהם בתחומי חיים שונים, את מאפייני החוסן הקהילתי שלהם ואת עמדותיהם כלפי הרשות המקומית וכלפי המדינה. 2. לבחון הבדלים בערכים, בכוחות ובאתגרים בין קבוצות באוכלוסייה הבדואית כדי לאפשר התאמה מיטבית של תוכניות ייעודיות בעבורן. 3. להבין את התפיסות של המנהיגות המקומית בנוגע לערכים ולצרכים ייחודיים של האוכלוסייה, ואת העמדות כלפי האופן שבו צרכים אלו מקבלים מענה במסגרת שירותים ותוכניות בעבורה. 4. לזהות אתגרים ביישום תוכניות שמטרתן לסייע לפיתוח הכלכלי-חברתי של הבדואים בנגב, כמו תוכנית החומש, ולגבש המלצות יישומיות ליישום מיטבי.

התוכנית "בתים חכמים": הערכה מעצבת

מטרות ההערכה המעצבת היו: (1) לבחון את השינוי באיכות החיים, בתחושת העצמאות ובביטחון של המשתתפים; (2) לבחון את תהליך ההטמעה ואת תדירות השימוש בפתרון הטכנולוגי שקיבלו מן התוכנית; (3) לבחון את היקף מימוש ההמלצות לרכישה עצמאית של פתרונות טכנולוגיים ותדירות השימוש בהם; (4) לבחון את השפעת השימוש בפתרון הטכנולוגי על סביבת המשתתף ועל הגורמים המטפלים – מקצועיים או משפחתיים; (5) לבחון את הפערים והחסמים שעומדים בפני יישומה של התוכנית, כמו גם גורמים לשימור; (6) לבחון את שביעות רצון המשתתפים מן השלבים השונים בתוכנית.