זהר אור שרביט

מטרת-העל של סקירה זו היא לספק מידע שנאסף ממדינות מערביות מגוונות במטרה לטייב את הפיתוח של מדיניות הטיפול במשפחות המצויות בתהליך פרידה וגירושין בישראל. נושאי הסקירה קשורים רובם ככולם במשפחות המצויות בתהליך פרידה וגירושין: החקיקה ומדיניות הטיפול במשפחות אלו ובמשפחות עם עימות הורי; סוגי מענים שניתנים למשפחות אלו; מענים מותאמים ומונגשים למשפחות מקבוצות ייחודיות באוכלוסייה זו; חקרי מקרה בעניין מודלים אינטגרטיביים של שירותים למשפחות אלו; חסמים ואתגרים במתן שירותים למשפחות אלו; ועקרונות הפרקטיקה המיטבית.

מחקר זה נועד לבצע הערכה כוללת של תוכנית החומש, כלומר לבחון את תרומת התוכנית לאוכלוסייה הבדואית בנגב מתוך נקודת מבט מקיפה ותוך שימוש בשיטות מחקר מתאימות. מטרות המחקר היו: לשפוך אור על תהליכי התכנון והיישום של התוכנית ועל התפתחותה לאורך הדרך; לאתר פרקטיקות מיטביות בין-לאומיות להפחתת אי-שוויון ולחיזוק חוסן קהילתי, במיוחד בקרב אוכלוסיות מיעוט מוחלשות; לבחון עד כמה השיגה התוכנית את מטרות הליבה שלה; לסייע לשלטון המרכזי והמקומי במאמציהם לשפר את מצבה של האוכלוסייה הבדואית בנגב; להגביר את השקיפות של העשייה הממשלתית בתחום.

מטרת הסקירה היא לסקור את הידע העדכני על בני נוער וצעירים חרדים בסיכון, משני המינים, ולגבש הבנה מעמיקה יותר של ההיבטים האלה: הרקע להיווצרות מצבי סיכון בקרב בני נוער וצעירים חרדים, מאפייני האוכלוסייה וצרכיה, השירותים הניתנים לה מגופים שונים ומידת התאמתם לצרכיה וההתאמות הנדרשות כדי לספק לה מענה מקיף יותר.

מטרת הסקירה הייתה להביא מידע מעודכן מן העולם על הכשרת מורים לחינוך לחיים משותפים ונגד גזענות ולענות על השאלות האלה: (1) מהי המדיניות בתחום במקומות שונים בעולם? (2) מהן הפעולות בתחום הנעשות במוסדות להכשרת עובדי הוראה? (3) מהן הפרקטיקות המיטביות לחינוך לחיים משותפים וחינוך נגד גזענות שאפשר ליישם בהכשרת עובדי הוראה?

מטרת העל של המחקר הייתה לבנות, לראשונה בישראל, מדד רווחה יישומי ברמת הפרט שיורכב מרשימה קצרה יחסית של היבטים, ואפשר יהיה להשתמש בו כדי לאמוד את ההשפעה של תוכניות התערבות על רווחת הפרט. מטרות שלב המחקר המוצג בדוח זה היו: (א) לגבש רשימה מצומצמת של היבטים שייכללו במדד לרווחת הפרט; (ב) להגדיר את המשקל של כל היבט במדד.

מטרות המחקר היו: 1. למפות את סולם הערכים של התושבים הבדואים בנגב, את סדרי העדיפויות שלהם בתחומי חיים שונים, את מאפייני החוסן הקהילתי שלהם ואת עמדותיהם כלפי הרשות המקומית וכלפי המדינה. 2. לבחון הבדלים בערכים, בכוחות ובאתגרים בין קבוצות באוכלוסייה הבדואית כדי לאפשר התאמה מיטבית של תוכניות ייעודיות בעבורן. 3. להבין את התפיסות של המנהיגות המקומית בנוגע לערכים ולצרכים ייחודיים של האוכלוסייה, ואת העמדות כלפי האופן שבו צרכים אלו מקבלים מענה במסגרת שירותים ותוכניות בעבורה. 4. לזהות אתגרים ביישום תוכניות שמטרתן לסייע לפיתוח הכלכלי-חברתי של הבדואים בנגב, כמו תוכנית החומש, ולגבש המלצות יישומיות ליישום מיטבי.

מטרות הסקירה הן: (1) ללמוד מן הנעשה במדינות העולם על דרכי פעולה והתמודדות עם חסמים ביישום תוכניות לצמצום פערים חברתיים-תרבותיים בין אוכלוסיות מיעוט מסורתיות-שבטיות (שיש להן מאפיינים דומים למאפייני האוכלוסייה הבדואית בנגב) ובין האוכלוסייה הכללית; (2) למפות פרקטיקות מיטביות (ובהן הכלים והפעולות) שמדינות מפעילות, המותאמות לתרבותם של אוכלוסיות המיעוט, כדי לסייע לבעלי התפקידים במטה ובשטח ביישום מדיניות לצמצום פערים חברתיים-כלכליים. הסקירה תספק בסיס לשיפור פיתוח השירותים והספקתם לאוכלוסייה הבדואית בנגב בהתאם למאפייניה הייחודיים, לצרכיה ולחסמים והאתגרים שבפניהם היא ניצבת.

מטרת העבודה היא לסייע בבניית תשתית ידע על תופעת אי-הביטחון התזונתי בישראל כדי לאמוד את היקפה ולעמוד על מאפייניה ואתגריה, בהסתמך על מידע מהספרות המקצועית העדכנית.

מטרת הסקירה הייתה לספק לקובעי המדיניות מידע רחב על כלל האפשרויות הקיימות למימוש ההורות בקרב זוגות להט"ב ויחידים, ובפרט על טיפולי פוריות והפריה, פונדקאות, אומנה ואימוץ.

ההערכה המעצבת נערכה במטרה לסייע למובילי הפיילוט בהתאמתו למשפחות בישראל, לבחון את אופן יישומו ותוצאותיו ולסייע למקבלי החלטות בשיפור התוכנית ובקבלת החלטות הנוגעות להפצתה ברחבי הארץ.

למחקר שתי מטרות עיקריות: א לספק להנהלת שירות מבחן לנוער ולמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מידע על אופן יישום השל"ץ, הן בהיבט המערכתי של דרכי העבודה הן בהיבט של הטיפול בנערים. ב. ללמוד על תרומת השל"ץ לנערים.

מטרות המחקר היו: איתור גורמים התורמים להצלחה של תוכניות לקידום התנהגות בטוחה ברשת, וניסוח המלצות וכיווני פעולה להמשך גיבוש מדיניות ולפיתוח תוכניות המסתמכות על פרקטיקות מיטביות.

עיקרי הדברים משבר הקורונה פגע פגיעה קשה במיוחד ביחידים ובמשפחות החיים בעוני. זאת בשל חשיפה מוגברת למחלה ולסיכוניה, פגיעה בתעסוקה או עבודה תוך חשיפה וסיכון, הגדלת ההוצאות הנוספות, צמצום התחבורה הציבורית, הרחבת הפער הלימודי, תלות גוברת בבירוקרטיה ובאמצעים דיגיטליים וצמצום הגישה לשירותי הרווחה ומסגרות תומכות. מצב זה פגע עוד יותר באוכלוסיות פגיעות במיוחד, ובהן משפחות […]