ד"ר הילה דולב

המסמך כולל הנחיות לפיקוח על שירותים חברתיים בעת מלחמה: מיפוי סיכונים מחודש, התאמת סטנדרטים, תיעדוף שירותים פגיעים, עיגון פיקוח מרחוק וחיזוק התמיכה בנותני השירות.

מסמך זה סוקר את תהליך הפיתוח של מדדי איכות להפעלת גני הילדים, את ערכי היסוד שעמדו בבסיסו ואת המדדים שגובשו במסגרתו.

מטרת המחקר היתה ליצור תשתית ידע ומידע שתאפשר לקובעי מדיניות להסדיר את עבודת הפיקוח על מסגרות החינוך לגיל הרך.

עלוני המידע שבעמוד זה מציגים את המגמות העדכניות בשירותים החברתיים באירופה, בהתבסס על חומרים מן השנים 2024-2019: פרסומים, כנסים וקבוצות עבודה, כפי שאלו מופיעים  באתר האינטרנט של ה-ESN.

מטרת המדידה היתה לבחון את התנהלות המג"ר בשנת 2023 על פי חמשת עקרונות היסוד שגובשו ואמות המידה הנדרשות.

שאלות המחקר היו: (1) מהם הגורמים המשפיעים על מועילות ההגנה על חושפי שחיתות?  (2) באיזו מידה הליך הבירור וההחלטות שהתקבלו השיגו את מטרתם להגן על מצבו התעסוקתי, הכלכלי, המשפחתי והרגשי של המתלונן (בהיבט האובייקטיבי של מצבו ובהיבט הסובייקטיבי של החוויה שלו)? (3) מהם השלבים ואופני הטיפול באדם שפנה לנציבות בתלונה על התנכלות בעקבות חשיפת שחיתות?

האוגדן הנוכחי מציג את תוצריו של תהליך פיתוח עקרונות יסוד ואמות מידה להפעלת המג”ר. מטרתו להציג את המסגרת המושגית המוסכמת להפעלת המג”ר ולהתוות דרכי פעולה מיטביות ומחייבות להפעלתו בדגם הבין-משרדי.

מסמך זה סוקר את ממצאי הספרות המקצועית בנושא ניהול שירותים חברתיים באירועי אסון, בדגש על שירותי רווחה. הסקירה מציגה פרקטיקות מיטביות המתבססות על הפקת לקחים מאירועי אסון כמו מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001 בארצות הברית (להלן: מתקפת 11/9), המלחמה באוקראינה, מלחמות ישראל וכן אסונות טבע.

בימים הראשונים למלחמת 'חרבות ברזל' פנה צוות הבטחת איכות במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל לרשת החברתית האירופית ( European Social Network – ESN ) בבקשה לאסוף מידע ממדינות שונות על שיטות עבודה וכלים לתמיכה בעובדים סוציאליים בעת משבר. זאת, בעיקר על סמך ניסיונם בשני אירועי משבר שאירעו בשנים האחרונות: משבר מגפת הקורונה והמלחמה באוקראינה. המידע נאסף מחברי הרשת במדינות בריטניה (אנגליה, צפון אירלנד, סקוטלנד) , פולין, רומניה וספרד בין החודשים אוקטובר-נובמבר 2023, ומוצג במרוכז במסמך זה.

מטרות המחקר הן למפות מגמות מרכזיות בפיקוח על שירותי רווחה בעולם ולאתר עקרונות פעולה מרכזיים התורמים לאפקטיביות הפיקוח.  

המרכז לגיל הרך (מג"ר) מהווה עוגן עבור אוכלוסיית היעד שלו בעיתות שגרה כמו גם בעיתות חירום. את המערך הארצי של המג"רים מובילים האגף לחינוך הגיל הרך במשרד החינוך בשותפות בין-משרדית ועם 3600 התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון. המערך מאגד כיום 77 מג"רים ומלווה את המנהלים בהדרכה מותאמת ומתמשכת. חשיבה מדייקת על הפעלת המג"ר בעת חירום […]

מטרות הסיור היו ללמוד מן הניסיון של ארגון הפיקוח באירלנד במגוון נושאים כמו ניהול סיכונים בפיקוח ופיתוח מדדי איכות, להציג את הידע והניסיון הישראלי ולדון במשותף ובשונה בכל מדינה.

מטרת הסקירה היא לבחון מה הן המגמות והפרקטיקות המיטביות בהפעלה של מנגנוני תלונה פנימיים בשירות הציבורי במדינות נבחרות בעולם, בדגש על מנגנוני תלונה של ארגוני ביטוח סוציאלי.

מטרות הסקירה הן: (1) לבחון אילו תוכניות מבוססות ראיות בתחום הרווחה המונעת פועלות כיום במדינות שונות בעולם עבור אוכלוסיות יעד שאותן הגדיר משרד הרווחה: משפחות צעירות; אנשים עם מוגבלות; אזרחים ותיקים; ובני נוער וצעירים במצבי סיכון, לרבות חניכי פנימיות; (2) לזהות את הפרקטיקות המיטביות להפעלת שירותי רווחה מונעת; (3) לבדוק כיצד אפשר למדוד ולהעריך את המועילות של השירותים והתוכניות הללו.

מטרת הסקירה היא ללמוד על גישות הפיקוח ועל דרכי היישום במדינות בעולם כדי לבנות תשתית של ידע לפיתוח מערך הפיקוח על המסגרות לגיל הרך בישראל – מדיניות הפיקוח (חקיקה, מטרות ותפיסות), מבנה מערכי הפיקוח ופרקטיקות הפיקוח. 

המטרה של הכלי לניהול סיכונים היא לשמש את המפקח בתכנון עבודתו, הן בראיית-על של כלל המסגרות שלהן הוא אחראי, הן בקבלת החלטות בנוגע למשימות הפיקוח בכל אחת מן המסגרות האלה, בהן: תדירות הביקורים במסגרת, היקף ועומק הבקרה ונושאי הבדיקה. נוסף על כך, הכלי יוכל לשמש את המטה והמחוז בתעדוף משאבים למסגרות ולאזורים בהתאם לרמת הסיכון בראייה מערכתית.

מטרות המחקר היו: לבחון ולתאר לעומק שלושה מענים בקהילה עבור ילדים ובני נוער עם קשיים נפשיים, שנכללו בפיילוט בין-משרדי בהובלת משרד הרווחה והביטחון החברתי; להציע כיווני פעולה אפשריים לשיפורם של מענים אלו בפרט ולפיתוח מערך השירותים בקהילה עבור ילדים ובני נוער עם קשיים נפשיים בכלל.

למדידה היו ארבע מטרות: (1) להטמיע תרבות של מדידה והבטחת איכות לצורך למידה מתמשכת במג"רים; (2) לעזור למנהל המג"ר לבחון עד כמה המג"ר עונה על הסטנדרטים הנדרשים מ-one stop center בעבור ילדים בגיל הרך והוריהם; (3) לבסס את העיסוק של המג"ר בארבעה תחומים: איתור, טיפול, העשרה מונעת ועבודה עם הורים (כתחום רוחב); (4) לבחון הטמעה של פעילויות שפותחו במג"רים להתמודדות עם אתגרי מגפת הקורונה. המטרה הרביעית נוספה למדידה הנוכחית.

מטרות הסקירה הן לבחון את מדדי האיכות בשירותי הרווחה בכמה מדינות ואת אופן גיבושם, ולהשוותם בין המדינות שנסקרו. בסקירה נבחנו השאלות האלה: מהם מדדי איכות ואילו סוגים קיימים? כיצד מפתחים אותם? מהן דרכי ההפצה וההטמעה של המדדים? אילו שימושים עושים במדדים?

מטרת מסמך זה היא למפות את תפיסת השיקום ואת אופן ההתנהלות של ההוסטלים לדרי רחוב הקיימים בישראל. מיפוי זה ישמש בסיס לפיתוח מודל לוגי ומערך למדידה שוטפת עבור הוסטלים שיקומיים.

לסקירה זו שלוש מטרות: 1. לזהות את הסוגיות במוקד העניין (להלן: הסוגיות המרכזיות) של ארבעה משרדי ממשלה: החינוך, הרווחה והביטחון החברתי, הבריאות, הכלכלה והתעשייה; 2. לאתר סוגיות רוחב במוקד העניין של כמה משרדי ממשלה או סוגיות שמעוגנות בהחלטות ממשלה בין-משרדיות; 3. לזהות פערים בשני היבטים: יעדי מדיניות שאינם מתבטאים בתוכנית העבודה; משימות שמופיעות בתוכנית העבודה, אך הן עדיין בשלבי גיבוש ראשוניים.

המחקר נועד לתרום לטיוב מערך תוכניות העבודה לקראת יישום תוכנית החומש הבאה. לשם כך נבחנו ההיבטים האלה: עקרונות הפעולה המיטביים לגיבוש תוכניות עבודה עבור החלטות ממשלה, בדגש על החלטות מורכבות ובין-משרדיות; האופן שבו גובשו תוכניות העבודה של השותפים להחלטת הממשלה 2397; איכות התוכניות שגובשו; פעילות הבקרה והמעקב אחר יישום התוכניות.

מטרות המחקר היו: לחדד את הצרכים והאתגרים בנוגע לתהליכי שותפות עם אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם; ללמוד על מודלים, בישראל ובעולם, של שותפות בין אנשי מקצוע וקובעי מדיניות ובין אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם בנוגע לקבלת החלטות על חייהם; לזהות פרקטיקות מיטביות לשותפות בקבלת ההחלטות.

מטרת מחקר זה היא לבחון את תהליך הכנת תוכניות העבודה בהחלטת הממשלה 2397, את השימוש בהן ואת הבקרה על יישומן. המחקר נועד לתרום להיערכות לקראת תוכנית החומש הבאה לשנים 2026-2022.

מטרת ניתוח זה היא לבחון עד כמה הספר עומד באמות המידה המקובלות של מבנה ותוכן בתוכניות עבודה ועד כמה הוא משיג את מטרותיו בתור כלי לתכנון היישום של החלטת הממשלה לבקרתו ולמעקב אחריו. הבחינה נועדה לתרום להיערכות לקראת תוכנית החומש הבאה לשנים 2022–2026.

מטרת סקירה זו היא לבחון את עקרונות הפעולה המיטביים לבניית תוכניות עבודה במגזר הציבורי. זאת, כדי לתרום לטיוב הכנת תוכניות העבודה לקראת תוכנית החומש הבאה לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, לשנים 2022–2026.

צוות הבטחת איכות בשירותים החברתיים במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מלווה במחקר יותר מחמש שנים את תהליכי טיוב האיכות במג"רים באמצעים שונים, והכלי להבטחת איכות הוא מן המרכזיים שבהם. במחקר מוצגים ממצאי הכלי להבטחת איכות לשנת 2020, ובו הושם דגש מיוחד על השפעות משבר הקורונה על עבודת המג"רים.

מטרת הסקירה היא לבחון את המדיניות והמענים הקיימים בעולם בנוגע לאוכלוסיית דרי הרחוב. הסקירה נועדה לשפוך אור על השאלות האלה: (1) מהם המאפיינים והצרכים של אוכלוסיית דרי הרחוב? (2) מהן הגישות ומהם סוגי המענים הקיימים לטיפול באוכלוסייה זו? (3) מהם הסטנדרטים המקובלים בשירותים הניתנים להם?

מטרת הסקירה היא לאפשר הבנה של שיטת ניהול הסיכונים בפיקוח על שירותים חברתיים. הסקירה נועדה להשיב על השאלות האלה: (1)מהי המדיניות של ניהול סיכונים בפיקוח על שירותים חברתיים ומהן מטרותיה? (2)כיצד משתמשים בשיטה זו במשימות הפיקוח? )3 )מהם עקרונות הפרקטיקה המיטבית של ניהול סיכונים בשגרה ובמצבי חירום?

מטרת המחקר היתה לבחון מדוע עמותות שעמדו בתנאי הזכאות לקבלת מענק הסיוע מקרן החירום ממשלה-פילנתרופיה לא הגישו בקשה לקבלו.

בסקירה זו בחנו את האופן שבו ארגוני פיקוח האמונים על שירותי הרווחה והבריאות מבצעים את משימות הפיקוח בתקופת מגפת הקורונה, תוך שימוש בשיטת עבודה של ניהול סיכונים. הסקירה מציגה את עקרונות הפעולה של ארגוני הפיקוח, וכוללת גם דוגמאות ספציפיות המובאות לאורך המסמך בתיבות מידע. הסתמכנו על המידע וההנחיות שארגונים אלו פרסמו באתרי האינטרנט הרשמיים שלהם ועל תכתובת וקשר אישי שיצרנו עם נציגים של כמה ארגוני פיקוח. בחרנו בארגוני פיקוח המפקחים על שירותים בעבור זקנים, שכן זקנים הם קבוצת האוכלוסייה ברמת הסיכון הגבוהה ביותר בתקופה זו. סקרנו בסך הכול עשרה ארגוני פיקוח; חלקם מפקחים על שירותים לזקנים — באוסטרליה, בקנדה ובאנגליה, וחלקם מפקחים גם על שירותים לילדים — באירלנד, בצפון אירלנד, בוויילס, בסקוטלנד, בשוודיה, במלטה ובקרואטיה. אספנו מידע מן האתרים של ארגוני הפיקוח מתחילת מארס 2020 עד יולי 2020 . מידע נוסף התקבל בהתכתבות אישית בחודשים יוני-יולי 2020 .

מטרת תוכנית ההכשרה רואים רחו"ק היא לפתח קבוצת השפעה של סוכני שינוי, מקרב כלל השירותים החברתיים, שתפעל לקידום מערכת הלומדת, יוזמת וצופה את פני העתיד. בסיום התוכנית, נערך מחקר הערכה שנועד לבחון המידה שבה הושגו מטרות התוכנית רואים רחו"ק וכן את אופן הניהול והארגון שלה, ולתרום לעיצוב המחזורים הבאים. כחלק מתהליך הלמידה בתוכנית התבקשו המשתתפים להוביל יוזמה בשדה השירותים החברתיים. בסיום העבודה על היוזמות, נערך מחקר שנועד לבחון את המידה שבה הושגו מטרות העבודה על היוזמות בתוכנית, להעריך את אופן הניהול והארגון של העבודה ולתרום לעיצובה במחזורים הבאים.

מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל התבקש על ידי האגף למחקר, תכנון והכשרה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים להכין סקירה בין-לאומית שתבחן מגמות ודרכי פעולה יישומיות שבהן גופי הפיקוח משתמשים כדי לשתף את מקבלי השירות במשימות הפיקוח על השירותים החברתיים. זאת, כדי לתרום לעיצוב מדיניות המשרד לשיפור איכות השירותים, ובפרט לעיצוב מדיניות הפיקוח.

מגפת הקורונה מציבה אתגר בפני גורמי הפיקוח על השירותים החברתיים, כמה אפשר, וכמה כדאי לדרוש מהשירותים החברתיים בשעת משבר? כיצד מוודאים שהשירותים ממשיכים לספק ללקוחות שירות איכותי ובטיחותי, מבלי להעמיס עליהם בתקופה קשה זו? 

מצגת זו מסכמת את ממצאי מחקר המעקב אחר תוכניות להכשרת סוכני שינוי במסגרת "מיזם ממשלה-חברה אזרחית" (התוכניות "מרחב", "חלון לממשל" ו"מרחב משותף"). עוד אפשר למצוא במצגת ניתוח אינטגרטיבי של ממצאי הערכת כל אחת מהתוכניות בסוף כל מחזור.

מטרת המחקר היתה למפות את המאפיינים, תחומי הפעילות ואופן ההתנהלות של ועדים מנהלים בארגונים חברתיים הפועלים בתחומי פעילות האלה: חינוך, רווחה, קהילה, בריאות, סביבה, סנגור ושינוי חברתי ופוליטי. המידע נאסף באמצעות סקר מקוון בקרב מנכ"לים וחברי ועד מנהל של ארגונים אלו. הצעה לציטוט בעברית: קדם-קדיש, ל. ודולב, ה. (2019). סקר וועדים מנהלים 2019. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

מצגת זו מסכמת את ממצאי ההערכה של המחזור השני של תוכנית "מובילים דיגיטליים" לשילטון המקומי, המכשירה מובילי חדשנות דיגיטלית בשירות הציבורי

מצגת זו מסכמת את ממצאי ההערכה של המחזור השלישי של תוכנית "מובילים דיגיטליים" לממשלה, המכשירה מובילי חדשנות דיגיטלית בשירות הציבורי.

הצעה לציטוט בעברית: דולב, ה. וטליאס, נ. (2019). הבטחת איכות במרכזים לגיל הרך – סיכום המדידה השנייה. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

מטרת המיפוי היא לאסוף מידע מקיף ועדכני על התפוקות הניתנות לחניכים בפנימיות השירות לילד ולנוער. מידע זה ישמש בסיס לגיבוש מדיניות ולקבלת החלטות במסגרת הרפורמה בפנימיות השירות.

הצעה לציטוט בעברית: חסין, ט. קדם-קדיש, ל. ודולב, ה. (2018). מובילים דיגיטליים לשלטון המקומי (מחזור א'). מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.  

מטרת סקירה זו היא להציג עקרונות וסטנדרטים המקובלים במדינות המפעילות שירותים לפי מודל One Stop Shop , מודל ארגוני שנעשה מקובל בשנים האחרונות במדינות המפותחות. עקרונות וסטנדרטים אלו מבוססים על למידה ומחקר שבחנו את היישום המיטבי (best practice) של המודל. הסקירה נערכה ביוזמת °360, התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון ואשלים.