ד"ר יואה שורק

מטרת-העל של סקירה זו היא לספק מידע שנאסף ממדינות מערביות מגוונות במטרה לטייב את הפיתוח של מדיניות הטיפול במשפחות המצויות בתהליך פרידה וגירושין בישראל. נושאי הסקירה קשורים רובם ככולם במשפחות המצויות בתהליך פרידה וגירושין: החקיקה ומדיניות הטיפול במשפחות אלו ובמשפחות עם עימות הורי; סוגי מענים שניתנים למשפחות אלו; מענים מותאמים ומונגשים למשפחות מקבוצות ייחודיות באוכלוסייה זו; חקרי מקרה בעניין מודלים אינטגרטיביים של שירותים למשפחות אלו; חסמים ואתגרים במתן שירותים למשפחות אלו; ועקרונות הפרקטיקה המיטבית.

המחקר האינטגרטיבי נועד לרכז תובנות מן התוצרים שנצטברו באשלים בעשור של מחקר על עולם החינוך, באופן שיהיה נגיש לעוסקים בפיתוח התערבויות ובגיבוש קווי מדיניות.

מסמך זה מציע תובנות מן הספרות על ההשפעות של אסונות מרובי נפגעים ושל אובדן ושכול על משפחות וקהילות ועל צורכי השכולים.

מטרות הסקירה הן ללמוד על היקף השימוש באומנת הורה-ילד ברחבי העולם ולבחון מה הן הפרקטיקות המיטביות להפעלתה.

מטרות המחקר היו (1) לספק מידע שיסייע לקובעי מדיניות להרחיב את מדיניות הטיפול במשפחות שכולות לכלל המשפחות עם ילדים עד גיל 18 המתמודדות עם אובדן ושכול אזרחי ולטייב את דרכי ההתערבות בתחום זה; (2) להעריך את עבודת מרכזי הסיוע עם משפחות אלה במגוון היבטים, כגון שיטות העבודה ותפיסות אנשי המקצוע בנוגע לעבודה שנעשית.

ב-7 באוקטובר 2023 פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ומעל 300,000 חיילים גויסו למילואים. בשבוע הראשון של המלחמה נסגרו בתי הספר בכל רחבי הארץ, וגם כחודש אחרי פרוץ המלחמה, עדיין אין שגרת לימודים במקומות רבים בארץ. בכל רחבי הארץ, ובמיוחד בדרום, נשמעות אזעקות והתרעות לעיתים קרובות, הקוראות לציבור לעבור למרחבים מוגנים. לאימהות לילדים צעירים אשר בן זוגן […]

הסקירה נועדה ללוות את תהליך עיצוב המדיניות ופיתוח רצף מודלים חוץ-ביתיים חדשניים בעבור נשים נפגעות אלימות בזוגיות וילדיהן השוהים במקלטים באמצעות מתן מידע על פרקטיקות מיטביות וסוגיות שונות שהעסיקו את קובעי המדיניות במשרד הרווחה.

מטרת העל של המחקר היא לספק לקובעי מדיניות מידע שיסייע בטיוב עבודתם של מרכזי ההגנה. שאלות המחקר הן: מהם האתגרים ומהם עקרונות הפרקטיקה המיטבית בהפעלת המרכזים, לפי תפיסותיהם של המעורבים בהפעלת המרכזים? האם יש הבדלים בין מרכזי ההגנה השונים, ואילו הם? מהי המשמעות של ניהול מרכזי הגנה בידי מנהלת המועסקת על ידי עמותה לעומת מנהלת המועסקת על ידי משרד הרווחה? כיצד השפיעה תקופה מגפת הקורונה על עבודת המרכזים, ואילו מסקנות עלו בנוגע להפעלת המרכזים בעיתות משבר וחירום?

סקירה זו מציגה את מצבם הייחודי של הצעירים הערבים כדי לספק מידע שיסייע: (1) לפתח שירותים וכלים שיובילו לקידום שוויון הזדמנויות ושילוב מיטבי של צעירים ערבים בחברה ובכלכלה; (2) לצמצם את תופעת חוסר המעש בקרב צעירים ערבים ואף למנוע אותה. המטרה היא לבסס מסד נתונים שישמש מקור יציב ואמין וכלי עבודה למגוון גופים וגורמים לצורך תכנון ודיון על הצרכים, על המענים הקיימים ועל הפערים בין השניים בקרב אוכלוסיית הצעירים הערבים בישראל. הסקירה מציגה מגוון רחב של נתונים על מאפיינים והיבטי חיים שונים של צעירים ערבים בישראל ועומדת במידת האפשר על הבדלים ופערים בין צעירים ערבים לצעירים יהודים ובין קבוצות באוכלוסייה הערבית.

מטרת המחקר להשוות בין שני סוגי האומנה (אומנת קרובים; אומנה שאינה אומנת קרובים) ובין שתי קבוצות האוכלוסייה (יהודים; ערבים) בנוגע לנושאים האלה: מאפייני התפקוד והצרכים של משפחות אומנה ושל ילדים בני 13-6 שלהם הן נותנות מענה; השירותים הניתנים למשפחה האומנה ומידת שביעות הרצון של האימהות האומנות (להלן: אומנות) מהם; ומאפייני המשפחות המולידות וטיב הקשר שלהן עם הילדים ועם המשפחה האומנת. השוואה זו נועדה לספק לקובעי המדיניות מידע שיסייע להם בתהליכי פיתוח המדיניות, בהקצאת משאבים, ובפיתוח דרכי העבודה לחיזוק סידורי האומנה בשתי קבוצות האוכלוסייה ובשני סוגי האומנה כדי שיניבו תוצאות מיטביות עבור הילדים והמשפחות.

מטרת המחקר הייתה לבצע הערכה מסכמת ולבחון (1) את ההתפתחות של היוזמה ואת יישומה משלב הילדות וההתבגרות של המשתתפים בה ועד הגיעם לגיל 18; (2) את מטרות היוזמה, חוזקותיה, אתגרים ביישומה ותרומותיה; (3) את התשומות והתפוקות של היוזמה; (4) את תוצאות היוזמה מבחינת ההישגים בבחינות הבגרות של משתתפיה שלמדו בבתי הספר ‘המר-דרכא’ ו’בית וגן-דרכא’.

מטרות המחקר הן לספק ליוזמי התוכנית ולמפעיליה מידע שוטף על האתגרים וההצלחות ביישום התוכנית וללמוד על תוצאות התוכנית במגוון היבטים.

מטרת הסקירה הייתה לספק לקובעי המדיניות מידע רחב על כלל האפשרויות הקיימות למימוש ההורות בקרב זוגות להט"ב ויחידים, ובפרט על טיפולי פוריות והפריה, פונדקאות, אומנה ואימוץ.

מטרת העל של העבודה היא לבחון מהן מגמות השינוי במבנה המשפחה בישראל בעשורים האחרונים לעומת במדינות מפותחות בעולם, ומהן ההשפעות האפשריות של שינויים אלה על פעילות מערכת הרווחה.

עבודה זו נערכה ביוזמת צוות המחקר במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ומטרתה הייתה לספק למקבלי החלטות תמונת מצב על צעירים בישראל (בני 18 עד 44) בתקופת מגפת הקורונה, בחלוקה לשלושה נושאים מרכזיים: מצב בריאותי ומצב נפשי; תעסוקה ומצב כלכלי; אמון בגופי השלטון.

המחקר נועד לבחון את תהליך היישום של התוכנית "משפחה מיטיבה וקבועה", את דרכי הפעלתה ואת תוצאותיה, ובכך לתרום להמשך פיתוח המדיניות ודרכי העבודה של משרד הרווחה בנוגע לטיפול בילדים בגיל הרך שהוריהם מתקשים בגידולם.

ההערכה המעצבת נערכה במטרה לסייע למובילי הפיילוט בהתאמתו למשפחות בישראל, לבחון את אופן יישומו ותוצאותיו ולסייע למקבלי החלטות בשיפור התוכנית ובקבלת החלטות הנוגעות להפצתה ברחבי הארץ.

מטרת הערכה מעצבת זו הייתה ללמוד על מודל העבודה הייחודי של התוכנית ולתארו וכן לבחון את יישומו ואת תוצאותיו לפי תפיסותיהם של אנשי המקצוע המעורבים בהפעלתו.

מטרת-העל של המחקר היא ללמוד לעומק על יישומו לאורך זמן של המודל ”אימוץ עם קשר“ בישראל ועל עקרונות הפרקטיקה המיטבית, על פי הניסיון שהצטבר בשנים האחרונות במקרים החלוציים.

המחקר הנוכחי נועד לבחון את תהליך היישום של פיילוט התוכנית, את תוצאותיו והשלכותיו, כמו גם את יציבות התוצאות כחצי שנה לאחר סיום התוכנית.

מטרות המחקר הן ללמוד לעומק על הנעשה בשלושה שפ"חים המפעילים בעבודתם מודלים ייחודיים ולבחון את תפיסותיהם של אנשי המקצוע בנוגע לחדשנות של מודלים אלה ובנוגע לעקרונות הפרקטיקה המיטבית להפעלת השפ"חים.

מסמך זה בוחן את יישום מערך החירום הקהילתי הייחודי שהפעילה תוכנית 'מוטב יחדיו' בתקופת ההגבלות שהוטלו בשל הגל הראשון של המגפה בישראל (מארס-מאי 2020), בשתיים מן הערים שבהן הוטמעה התוכנית: עראבה וקריית שמונה.

מסמך זה מתמקד בשישה אתגרים מרכזיים בחייהם של ילדים ובני נוער שהועצמו נוכח משבר הקורונה: קשיים בתחום הלימודי; עלייה במספר הילדים החווים מצוקה נפשית והמצויים בסיכון לאובדנות; התגברות העוני והיעדר ביטחון תזונתי; התגברות תופעות של בריונות וניצול במרחב הווירטואלי; הקושי באיתור ילדים נפגעי התעללות והזנחה ובהגנה עליהם; והקשיים בטיפול בילדים בסידורים חוץ ביתיים.

המחקר נועד לתאר את מערך התפקידים ואת דרכי העבודה בשירותי האומנה לילדים עם מוגבלות ולסייע באיתור כיווני פיתוח חדשים שלהם.

במרבית המדינות שהותקנו בהן תקנות לשעת חירום המגבילות את חופש התנועה לשם התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, הוחרגו ילדים שהוריהם חיים בנפרד ממגבלת חופש התנועה. המסמך סוקר את האתגרים הניצבים בפני הורים במצבי פרידה או גירושין הנדרשים לקיים את חלוקת זמני השהות המוסדרת ביניהם בצו בית המשפט, כמו גם את דרכי ההתערבות ואת ההמלצות שמספקות המדינות השונות למשפחות.

הצעה לציטוט בעברית: שורק, י., ניג'ם-אכתיאלת, פ., בן דורי גלבוע, ר., לוי, ו. ורובל-ליפשיץ, ת. (2019). מערך שירותים מיטבי לילדים בגיל הרך ולהוריהם ברשות המקומית: מסמך לדיון. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

סקירת הספרות הנוכחית נועדה להעשיר את הבנותיהם של קובעי המדיניות בנוגע לדרכים אפשריות ומיטביות ליצירת רציפות בין אומנה לאימוץ

מטרת המחקר הינה לבחון היבטים מרכזיים של השימוש בממצאי מחקר על ידי קובעי מדיניות ומקבלי החלטות בדרגים שונים במשרד במערכת השירותים לרווחת הילד והמשפחה, זאת לצורך לימוד על דרכים לשימוש אפקטיבי ומיטבי במידע ובממצאי מחקרים במערכת שירותי הרווחה בישראל

סקירת הספרות הנוכחית נועדה להרחיב את ההבנות של קובעי המדיניות ואנשי המקצוע בנוגע לדרכים אפשריות ומיטביות ליישום מודל האימוץ הפתוח בישראל, ובדרך זו לסייע ביישום המלצות ועדת גרוס ובגיבוש התורה המקצועית

הסקירה מבוססת על מחקרים שנערכו, בעיקר בשנים האחרונות, על התנסויותיהם של ההורים המולידים, על דרכי התמודדותם עם האימוץ ועל שירותי התמיכה הקיימים והמומלצים עבורם

ריאיונות בתקשורת מחקר חדש של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מציג לראשונה תוצאותיו של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה: 58% מהמשפחות סיימו את הסכסוך המשפטי תוך שלושה חודשים לרוב בהסכמה 49% מהמשפחות לא הגישו תביעה לערכאה משפטית 40% דיווחו על הפחתת עוצמת העימות במשפחה. המחקר קובע: צורך חד-משמעי בהמשך כינון החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה. מחקר של מכון […]

דוח ייחודי זה מציג ניתוח אינטגרטיבי של 23 מחקרים שביצעו חוקרי מכון ברוקדייל, מאז שנת 1997. הדוח מציג את הישגי המערכת בשני העשורים האחרונים, ואת הקשיים המרכזיים העומדים בפניה היום.

הטיפול בילדים שאינם יכולים לגדול עם הוריהם בשל תפקוד הורי לקוי התמקד עד כה ברובו בילדים עצמם, ואילו על חיזוק תפקודם של הורי הילדים לא הושם דגש. במצב זה, שבו תפקוד ההורים לא השתנה, קטֵן הסיכוי שהילד יזכה להישאר במשפחתו או ישוב לחיות עם הוריו וכן שיגדל במשפחה מיטיבה וקבועה. נוסף על כך, המצב מסכן […]

מטרתו של מסמך זה היא לחזק את המודעות לצורך בעבודה עם הורים לצעירים בסיכון, כפי שהוא עולה מסקרים וממחקרים שנערכו במדינות שונות ובישראל.

במסגרת המאמצים לשיפור שירותי האומנה נערכו שלוש סקירות ספרות המיועדות להרחבת שירותי האומנה ולהמשך פיתוחם המקצועי

המחקר, שבוצע בשנים 2012-2011, בחן את אופן ההפעלה של שירותי האומנה מנקודת המבט של הארגונים המפעילים ושל המשפחות האומנות. במחקר אף נבחנו המגמות והשינויים שחלו בענף האומנה בשנים 2012-2000.

דוח זה מתאר מחקר איכותני שנערך על מקרי אימוץ הלכה למעשה משני מודלים חדשים יחסית בארץ של אימוץ: אימוץ עם קשר ("אימוץ פתוח") ואימוץ על-ידי משפחות אומנות. מטרתו של הדוח הנוכחי היא לספק מידע שיסייע בהרחבת מענה האימוץ לילדים רבים יותר ובשיפור השירותים לתמיכה בקהילת האימוץ.

דוח המחקר מציג את ממצאי ההערכה של התכנית ביישובים ראשון לציון, שדרות ויקנעם, ובשכונות עיר גנים ונווה יעקב בירושלים.

מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל התבקש לבצע מחקר מלווה לתכנית "מאימוץ ילדים לקהילות האימוץ". דוח זה מציג את השלב הראשון במחקר. מסמך זה מבוסס על סקירת הספרות בנוגע לאימוץ ילדים בסיכון, האפשרויות להרחבת האימוץ והשירותים התומכים באימוץ וכן על ראיונות עם קובעי מדיניות ועם אנשי מקצוע.

מרכזי ילדים-הורים פותחו על-ידי השירות לילד ונוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ו"אשלים" כשירות חדשני לילדים בגיל 12-5 בסיכון, הסובלים מבעיות רגשיות או התנהגותיות ולהוריהם. מטרתם לשפר את תפקוד הילדים בתחום הרגשי, החברתי וההתנהגותי, את היחסים בין הילדים וההורים ואת הטיפול ההורי.

מחקר ההערכה נועד לבחון את התאמת המודל כבסיס לחקיקה לכלל בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הדתיים.

התכנית הכוללנית לוּותה במחקר הערכה שנועד לסייע בפיתוחה ובפיתוח תכניות דומות אחרות. מטרות ההערכה היו לבחון את המודל הכוללני שהתקבל בשלושת היישובים, לבחון את יישום התכנית הכוללנית בהיבטים של התשתית הארגונית, ובכלל זה את פעילותן של ועדות ההיגוי היישוביות, וכן להעריך תכניות נבחרות שהופעלו במסגרתה.

מחקר ההערכה נועד לספק לקובעי המדיניות ולמפתחי השירות מידע שיסייע לפתח את שירות מרכזי ילדים-הורים ולקבל החלטות לגבי המשך פיתוחו ופריסתו.

הסקירה הנוכחית מתייחסת להשתלבותם של עולי קווקז במגוון תחומים: תעסוקה, הכשרה מקצועית; פיתוח מנהיגות קהילתית; משפחה; חינוך פורמלי ובלתי פורמלי (הגיל הרך, החינוך היסודי והעל-יסודי והשכלה גבוהה) וקליטה חברתית של בני נוער; התנהגויות סיכון של בני נוער; והשירות הצבאי.